שאל את הרב
print
אא
השולחן ערוך (סימן של"ו סעיף ח ) כתב שאסור להגביה עציץ על גבי יתדות (איסור דרבנן שדמי לתולש כשיטת רש"י כמו שהוכיח שם המשנה ברורה), ובבית יוסף (סימן שי"ב) כתב שזה חשיב פסיק רישא. וקשה, שהרי מהשולחן ערוך בסימן שי"ד משמע להתיר בפסיק רישא דרבנן דלא ניחא ליה.

הרב רזיאל כהן

א. אשמח אם יבאר לי כת"ר מהיכן משמע מהשולחן ערוך סימן שי"ד שמתיר פסיק רישא בדרבנן [והמגן אברהם (שם סעיף קטן ה') שהעיר על תרומת הדשן הוכיח מכמה מקומות בשולחן ערוך להחמיר, ולא העיר כלום על דברי השולחן ערוך שעומד עליו].
ב. בעיקר דין הגבהת עציץ. עיין במנוחת אהבה (חלק ב' עמוד לו טור ב') שכתב דהתם חשיב מלאכה שאין צריך לגופה, ולדבריו צריך לומר דמרן בבית יוסף (סימן שי"ב) לא נחית למימר דחשיב פסיק רישא דוקא ולא מלאכה שאינה צריכה לגופה.

שאלת המשך:

א.כך ביאר המ"ב (ס"ק יא) ועוד אחרונים (ואני מצאתי רק באור לציון בח"א סימן כה שמסביר שהש"ע אוסר פ"ר בדרבנן ומתיר בתרי דרבנן ולא ראיתי עוד אחרון שמסביר שהש"ע אוסר פ"ר בדרבנן), ואשמח להסבר אחר בדברי השולחן ערוך. ובקשר למקומות בש"ע שמשמע מהם שמחמיר בפסיק רישיה בדרבנן, כבר יישבו האחרונים את קושיות המגן אברהם ועוד קושיות (אכן יש כמה הבנות בשולחן ערוך בישוב הסתירות, עיין אור לציון חלק א' סימן כה, וכן מנוחת אהבה ח"ב הערה 16 כמדומני ויביע אומר ח"ד סימן לד ובעוד מקומות ואיש מצליח סימן טז ועוד אחרונים). ב. 1) אם כך,קצת קשים דברי רש"י בשבת פא: ד"ה חייב משום תולש וז"ל: "דאינו נהנה שוב מריח הקרקע ול"נ דהאי חייב לאו דווקא אלא אסור משום דדמי לתולש דאי חייב ממש קאמר לצורך היכי שרי רבנן איסור כרת וסקילה משום קינוח..." ואם זהו מלאכה שאינה צריכה לגופה הרי לפי רבי שמעון אין זהו כלל איסור כרת וסקילה אלא דרבנן. 2)אשמח אם תוכל להסביר למה אדם שחותך ראש של תרנגול בשביל תינוק שישחק חשיב פ"ר ולעומת זאת אדם שמגביה צרור לקנח בו ואגב כך ממעט את היניקה חשיב מלשצל"ג.

הרב רזיאל כהן

א. באפן כללי נראה לי כעת שהצדק עמך, ואכן מדברי מרן בסימן שי"ד משמע שמתיר פסיק רישא בדרבנן כדעת תרומת הדשן. אך אבאר כוונתי במכתבי הראשון משום יגדיל תורה ויאדיר. הנה ממה שכתב בסעיף א' אם היה סכין תקוע וכו' לעניות דעתי אין ראיה מכרעת להקל, שהרי יש לפרש באופן שהוצאו פעם אחת מבעוד יום, וכמו שפירש הרמ"א וכמו שצידד התרומת הדשן עצמו בכוונת המרדכי והראיה לכך ממה שהמגן אברהם "תפס" את התרומת הדשן שהיקל בזה, ודחה דבריו מכמה דינים בשולחן ערוך. ולא העיר כלום מדברי מרן שעליהם הוא עומד, ועל כרחך כדכתיבנא  (וידעתי מדברי האחרונים שתירצו קושיות המגן אברהם וכמו שציינם כת"ר, אך מגוף דברי המגן אברהם משמע שסובר שאין הכרח ממרן) אולם כעת ראיתי בשער הציון, (אות י"א) שהוכיח מדברי מרן בסעיף י"ב להקל עיין שם. והיא ראיה ניצחת לעניות דעתי.
ב. 1. לא הבנתי, ולדידך מי ניחא ?הרי אם גם תתפוס דברי הבית יוסף (סימן שי"ב) כפשוטן שאין כאן אלא פסיק רישיה ואין כאן חיוב כרת וסקילה. אלא ודאי רש"י מדבר באופן הפשוט שמכיון למה שהוא עושה, והבית יוסף (והמנוחת אהבה) מיירי באופן שמכיון לקינוח.
    2.זכורני שלדעת מורינו הרב מנוחת אהבה זצ"ל גם בחותך ראש התרנגול נחשב כמלאכה שאין צריך לגופה, וטען שמה שקוראים לזה פסיק רישה הוא לא דוקא (איני זוכר אם זה בתורה שבעל פה או שכתב בספריו) וזה באמת דוחק גדול לשיטת מורינו הרב זצ"ל וכדמוני שהאריך בזה הרב הגאון רבי אביגדור מאדר נר"ו (מתלמידיו) בכתביו.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0