לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
א. מה זה אומר שלא פוסקים מאגדהאגדתא, מה ההבדל בין גמ' למדרש, הלא הכל אמת לאמיתו נכון ויציב, אז למה אין ללמוד הלכה מזה? ובכלל, מה המקור שלא פוסקים מאגדה וכו'? ואיפה כתוב כל הכללים בזה? ב. אם לא למידין הלכה ממדרש למה יש כ"כ הרבה דברים שאנו מקפידים ונזהרים רק בגלל הזוהר, כמו נטילת ידים בבוקר אצל המטה ועוד ועוד?
א) המקור הוא בירושלמי (פרק ב' פאה הלכה ד'), וזה דווקא כשיש לזה סתירה בש"ס (יביע אומר חלק א' חלק יורה דעה סימן ד' אות ח'-ט'). והטעם הוא כי לא תמיד בדרש נתכוונו לעניין הלכה, וגם לפעמים המדרש הזה אליבא דחד תנא או אמורא ואולי שאר החכמים חולקים ע"ז. ותוכל לראות הכללים בזה בשדי חמד (מערכת א' אות צ"ה – צ"ז) וביביע אומר הנזכר לעיל. וביביע אומר חלק ח' (חלק חושן משפט סימן י"ב אמצע אות ג') ציין עוד ספרים בנושא זה.
ב) גם לזוהר חוששים רק כשאינו חולק על הש"ס שלנו, וכשאינו חולק אנו אומרים שבגמ' הובא רק מה שמוכרח וחובה ע"פ הפשט ולא סודות התורה.