איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
כיצד עדיף לכתוב מזוזה כפרשה סתומה ב' של הרמב"ם דהיינו ובשעריך לא יסיים עד הסוף אלא ישאיר אחריו רווח 9 אותיות ואת והיה אם שמע יתחיל אחר 3 יודים ומימלא שם שדי יהיה כנגד והיה ויראה לבחוץ כשיטת מרן או כשיטה ג' של הרמב"ם שובשעריך עד הסוף ואת והיה אחר 9 יודים והשם שד י שנכתב כנגד והיה לא יראה לבחוץ? מהי דעת מרן
המנהג פשוט להניח ט' אותיות בתחילת והיה אם שמוע
וכן דעת מרן מרן ראש הישיבה ופורסמה בעלון אור ההלכה גליון ץמוז תשע"ה עלון 59 עיין שם