שאל את הרב
print
אא
במסכת שביעית (פרק ו'משנה ג') בפירוש רבינו עובדיה ברטנורא בסוף דיבור המתחיל כנגד כן למוצאי וכו' אלא סיפא מיירי וכו' וחזר ונטען בשביעית וכו'. עד כאן לשונו.
מדוע פירש בפשטות שחזר ונטען בשביעית? וכי מותר לנטוע בצלים באדמת ארץ ישראל בשביעית? ואף אם נאמר דמדאורייתא שרי, נאסור לכל הפחות מדרבנן משום מיחזי.
ואין לתרץ שכוונתו כמו בפרק ה' משנה ב', כטומן את הלוף בשביעית וכו', שהרי היה לו לכתוב כאן בפירוש "וחזר וטמנן" וכו' ולא "וחזר ונטען" וכו'. ועוד דמתניתין כלל לא מדברת בבצלים שהוטמנו כדתני לעיל בלוף.

הרב דקל כהן

רבינו עובדיה הוכרח להדחק ולומר שעבר איסור ונטעם בשביעית, כי אם לא כן אלא שנטעם בששית ונשארו עד מוצאי שביעית, לא יתכן להתירם כי רוב ככל גידולם היה באיסור שביעית, ולא שייך שהיתר כל שהוא יעלה ויתיר את האיסור. וכן מפורש בדבריו. גם נראה שבבצלים לא שייך שיגדלו ברצף למעלה משנה ולא יתקלקלו, ועל כרחנו שנטעם בשביעית, ולכן רבינו עובדיה לא הציע אפשרות זו, אלא רק שנטעם מתחילה בשביעית, וגם את זה דחה מטעם האמור.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0