הנה קצרתי בדברי ולא הבאתי לשון קודשו של רבינו עובדיה מברטנורא, וזה לשונו: גמיר ליה מדכתיב הפלגשם חסר דקרינן ליה פלגש שם, כלומר שמות הטומאה מסר להם. עד כאן לשונו. וממילא אע"פ שפירוש כבודו נחמד ונעים (אם כי לא ידעתי מה ידרוש באותיות "פל" הנותרות. וכעין זה הקשה הרא"ם על רש"י כאן מה יעשה עם המ"ם סופית. ע"ש). מכל מקום בלשון הרע"ב מבואר שדורש מלשון "פלגש שם", וא"כ ודאי לא נתכוון לפירושך.
אולם כעת נראה לי כוונתו פשוטה לפניה, כי גם שמות הטומאה יש להם אחיזה בקדושה, ובלי זה לא היה להם חיות כלל כידוע, רק הם כפלגש לעומת שמות הקודש, וזהו "פלגש שם", דהיינו "שם" שהוא כ"פלגש" והם שמות טומאה. כן נראה לי. ועיין להשל"ה הקדוש (פרשת חיי שרה, תורה אור, אות יו"ד) שדרש "פלג שם", ופירש ששמות הטומאה הם חצי שם קודש וחצי של טומאה כמו המלאך ס"ם, שהוא פלג שם קדוש והשאר טומאה. ע"ש. והוא כעין הנ"ל.