שם הוזכר "לחין" מחמת עצמם שפירושו שלא נהיה לח על ידי משקה שנפל עליו אלא מעצמו נהיה לח (כגון זיעת הבהמה בצמרה). ובסימן רנ"ח הוזכר שקדרה אין לה הבל מחמת עצמה שהיא כל שעה מתקררת, מה שאין כן גפת ושאר דברים המוסיפים הבל שמוסיפים חום בקבלתם חום מדבר אחר.