לבתי משפט בכל אופן אין ללכת ללא היתר. וכבר כתב מרן בשלחן ערוך חושן משפט (סימן כ"ו סעיף א') שאסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם, וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה. עד כאן. ואם זה היה הלואה בעל פה וללא עדים, להבא יזהר בזה מאוד שלא להלוות אלא בעדים או בשטר או על משכון (עיין בשלחן ערוך חושן משפט סימן ע' סעיף א').
ולגבי מה ששאל אם יוכל לגבות החוב ממעשרותיו, אם מודיעו שיגבה החוב מהמעשרות, הדבר אפשרי. ואם לא יכול להודיעו, וגם לא היתה דעתו לגבות מהמעשרות בשעת ההלואה, לא כדאי להקל אם לא במקום צורך ודחק. עיין בפתחי תשובה יורה דעה (סימן רנ"ז אות ה'), ובספר אוצר פסקי צדקה (בסופו, סימן י"ז).