עיין ביביע אומר (ח"ו סימן מ"ד) וזה לשונו שם "אם יש לתלות בדרך הטבע בריבוי המאכל ומשתה וכיוצ"ב אה"נ דלא הוי סימן קללה, ואין בזה כל סימן הן לטוב והן למוטב וכן הורתי כמה פעמים וכו' ובלבד שיתחזקו בלימוד תורתנו הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו וברוך ה'ועלתה להם שנה לחיים טובים ולשלום
אמירת רשויות לקדושה ביום כיפור
שאלות נוספות בנושא
1. מה מנהג הישיבה באמירת רשות לקדושה ביום הכיפורים?
2. איך אפשר לשקר ביום קדוש, ולומר בוידוי של ר"ן גאון, ואין בי לא תורה וכו' ושום מעשה טוב לא עשיתי?
הרב אדיר כהן
1. נהגו שאומרה הסומך. וכן בבית הכנסת של מו"ר ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן נר"ו נוהג הוא לאומרה (ואינו החזן בשנים האחרונות).
2. לפעמים התורה שלנו לא תורת אמת ולא כיווננו לאמיתה של תורה, ולפעמים הלימוד אינו אלא לימוד שטחי ולא לימוד ממש. וכן מעשה טוב, לפעמים רק נראה לנו שהוא טוב אבל יש צדדים אחרים לומר שאינו טוב (כמו רבי עקיבא כשהיה עם הארץ שחשש שעשה מצוה נדירה ונתחייב לשמים כרשע, עיין במסכת דרך ארץ זוטא פרק ח', ועיין עוד בספר ענף עץ אבות עמוד צ"ו). וגם המעשים שהם כן טובים, יתכן מאד ואינם בגדר "טוב" שלם, והיו בהם עוד פניות שלא לשם שמים וכיוצא. וגם יתכן ועל ידי לשון הרע מעשיו הטובים לא נשארו אצלו ועברו למי שסיפר עליו כמו שכתבו הרב חפץ חיים ועוד.