שאל את הרב
print
אא
בפרשת ראה (פרק יב פסוק א) למה המילה "לך" לא כתובה בלמ"ד קמץ וכ"ף שוא כי המילה היא במילה טרחא ולפני זה יש תביר וזה כדין הפסק גדול, כמו שמצינו בבמדבר (פרק ט פסוק ב) המילה "פסח" הפ"א בקמץ אף על פי שיש טרחא.

הרב חנוך הכהן

הן אמת שטרחא שאחרי תביר מפסיקה יותר מהתביר שלפניה, כמו "אשר אנכי מצוך היום", מכל מקום אין לה דין אתנח וסוף פסוק. ומה שהבאת מהפסוק "ויעשו בני ישראל את הפסח", זה יוצא מן הכלל, ויש לזה טעם ואיני זוכרו כעת.

שאלת המשך: ניקוד המלה "לך" בפרשת ראה

אם אפשר למצוא הטעם ולפרסמו אשמח לדעתו. עוד דוגמא כנזכר לעיל דברים (יג ה) " אחרי ה' אלקיכם תלכו וכו' " המילה בצירי ולא בשוא נע והוא בטרחא אחרי תביר.

הרב חנוך הכהן

רבנו שאול הכהן זצ"ל בספר לחם הביכורים (דף קט"ו) הביא דברי הרשב"ץ בספר יבין שמועה שנשתנה לדרוש ממנו גזירה שוה במועדו במועדו מתמיד. ובספר לחם הביכורים הנדפס מחדש (עמוד תפ"ט) כתב מרן ראש הישיבה שליט"א שכוונתו שמלת במעודו נפרדת כאילו היא פסוק בפני עצמו ללמוד אותה בגזרה שוה מתמיד ושוב הביא שם טעם הפשט מכיון שאין אתנח בפסוק זה הטרחא שהיא המפסיקה ביותר בפסוק זה דינה כאתנח. והביא דוגמאות והביא גם בשם הרב אמת ליעקב שהוא כלל גדול עיין שם באורך.
ועל כל פנים הדוגמה שהביא כבודו מהפסוק "אחרי ה' אלוקיכם תלכו" שהלמ"ד במלה תלכו בצירי ולא בשוא נע נראה לי שזה שייך לא דווקא באתנח אלא גם בטעמים מפסקים פחות כטרחא וכיוצא בזה  
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0