מלשון הגמרא נראה שלא רואים סימן ברכה בכל מעשיהם, וכמו שלפני כן הגמרא דקדקה לכתוב "ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה", ואילו כאן כתבה אין רואין סימן ברכה. וכן נראה מדברי רבי יהושע בן לוי שם שאמר שהתענו כנסת הגדולה על כותבי סת"ם "שלא יתעשרו". וכן זיל בתר טעמא שאלמלי מתעשרין אין כותבין. וא"כ בכל מלאכותיהם לא יתעשרו. ומכל מקום אם עוסקים לשמה (להיות המצוה מצויה לצריכין לה. רש"י). הם רואים סימן ברכה (דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עושרן. רש"י).