מסעדה בבין המצרים
מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא
אם אני שליח ציבור בסליחות, ויש קטעים שהש"ץ מתחיל והציבור מסיימים, כמו רחמנא, והושיענו למען שמך, ענינן וכדומה, האם החזן צריך לומר גם את הסיומת, כי לפעמים הקהל עונים מהר וא"א לומר זאת?
וכן להיפך, האם היחיד צריך לומר ג"כ הקטעים הנ"ל או די בכך שאומר את הסיום?
היחיד צריך לענות בלבד והשליח ציבור יאמר הענייה בלחש.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ז באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 11, 2014
בשבט יהודה בדוחק ובצער, יש משפט "שמך נקרא עלינו, ה' א-להינו". אם במשפט זה היחיד עונה "ה' א-להינו" בלבד בלי לומר "שמך נקרא עלינו", האם אין בזה משום הוצאת שם ה' לשוא?
אני חושב כוונת הרב פשוטה שהחזן מוציא אותנו ידי חובה במה שהוא אומר, וכאילו אנו אומרים בעצמינו. משא"כ החזן אינו יוצא בכך וצריך לומר הכל.
[שוב הובא זה לפני מרן ראש הישיבה שליט"א וכתב: נכון מאוד. עד כאן].
מאת: פלוני | תאריך: ט״ז באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 11, 2014
האם שייך שומע כעונה באמירת פסוקים? והא אין לדמות את זה לברכה שאסור לחלקה חציה ע"י שמיעה כעונה? ועוד, למה הרב נר"ו מתח קו על התיבה "בלבד", אם כל העניין משום שומע כעונה, הרי יכול לצאת בעצמו, כמנהג ג'רבא והישיבה בברכת בשמים ומאורי האש?
כך המנהג שהיחיד עונה בלבד.
ושייך שומע כעונה באמירת פסוקים (עיין סוכה לח: הוא אומר ברוך הבא והם אומרים בשם ה', מכאן לשומע כעונה. וכן בתוס' שם סוף ד"ה מכאן שמצוה).