אף שאפשר לכתחילה להעלות יותר משבעה עולים (עיין בחזון עובדיה – שבת חלק ב' עמוד רכ"ב), וכן לשנות ממה שמסודר בחומשים, מכל מקום יש להשתדל שלכל עולה יקרא החזן שלושה פסוקים (או יותר) חדשים. ומכל מקום הנוהגים לחזור על מה שכבר קראו יש להם על מה שיסמוכו (עיין חזון עובדיה שם עמוד ר"ל). אלא שיש לדעת ש"ששי" הוא איננו בהכרח העולה היכן שמסומן ששי בחומש אלא העולה ששי לתורה היכן שהוא וכל החמשה שלפניו קראו קריאה חדשה. ואם הוסיפו מוסיפים בין חמישי לששי, אם למוסיפים קראו קריאה חדשה, אז המוסיף הראשון הוא הששי האמיתי. ואם רק חזרו להם על פסוקים שנקראו, אז רק הששי שמתחילים להוסיף בו קריאה חדשה הוא הששי האמיתי. (ראה בשו"ת יצחק ירנן חלק ב' סימן כ"א).
ולכן צריך להזהיר על זה שלא ימכרו את ששי שבחומש בדמים יקרים כשהקונה חושב שקונה את ששי, בעוד שלעיתים אין זה ששי האמיתי.