לומר לחבירו "עדור עמי היום ואעדור עמך למחר"

צריך לעשות היתר עיסקא, ולכתחלה צריל לכתוב את כל התנאים בשטר ומה שיותר חשוב זה ששני הצדדים יבינו היטב איך עובד “היתר עיסקא” ולכן כדאי שתפנה לתלמיד חכם שמבין בהלכות ריבית והוא יסביר לך איך זה עובד וגם יביא לך נוסח מתוקן. יש גם פרטים נוספים שיש ליזהר בהם אבל צריך לשמוע עוד פרטים במקרא שאתה שואל. אפשר להתקשר לטלפון 0504167824 בין עשר לעשר וחצי בלילה.

• יתכן גם שבמקרה שלך יש דרך פשוטה לקבל רווחים ע”י שהכסף לא ינתן כהלוואה אלא שתשתתף אתו בנכס שהוא עתיד למכור, אל שצריך לשמוע עוד פרטים וכנ”ל.

אין בזה איסור.

א. ההנאה שהמוכר נהנה היא קבלת הלוואה, ומותר ללוה להלוות למלוה כל זמן שלא עשו על זה תנאי מעיקרא. וכ”ש בנידון דידן שההלוואה הראשונה היא בדרך מקח [עיין בהוראה ברורה סימן ק”ס ס”ט בהגה ס”ק מ”ח].

ב. כיון שהלקוח יכול לממש את זכותו בכל רגע נתון, נמצא שאין כאן מתנה מצידו ואין זה נחשב שהלווה למוכר. [עיין הוראה ברורה סימן קע”ג ס”ז בה”ל ד”ה ואם, לענין קנית כרטיסיה בזול].

וזה הסיבה גם שמותר לקנות תווי קניה בפחות משווים [עיין חוט שני ריבית פרק י”ג אות ג’].

בעלון בית נאמן של השבוע (פרשת ויגש תשפ”ב) התייחס לנידון זה ממש הגאון הרב יעקב כהן שליט”א וכתב שאם ההורים רגילים לתת מידי פעם מתנה לילדים סכום כסף – זה מותר, והמחמיר תבא עליו ברכה.

היתר עיסקא צריך רק אם מלוים לקופ"ח בכל דרך שהיא ומקבלים רווחים אבל בלאו הכי אין צורך בהיתר עיסקא כלל.

עצם ההוזלה מותרת כיון שאינה עבור ההמתנה אלא רק על ההתחייבות, דהיינו שאפילו לא ישלם במזומן כל הסכום מראש יקבל את ההוזלה. וטעם זה נכון גם לגבי החשש שמא יתייקר, שעבור ההתחייבות מוכן בעל הירחון שלא להעלות את המחיר, ואין זה עבור ההמתנה.

ע"ה אביחי נחום ס"ט

הולכים בזה אחר הערך הכספי, וכל שמחזיר לו דבר ששוה כמו שהלוהו מותר, ואם שוה יותר אסור.

הכלל שאין אומרים "קים לי כדעת מרן" אפילו תינוקות של בית רבן (בכסא רחמים) יודעים אותו, ובודאי שאינו נעלם מעיני מו"ר הגר"מ לוי זצ"ל אלא נראה שהוא מחלק בין דין ממון שבזה רשאים להוציא ממון ע"פ דעת מרן, ואין לומר "קים לי". ובין דיני איסור והיתר, כמו במקרה שלפנינו שאנו דנים רק מצד איסור ריבית (שהרי החלוקה ביניהם היתה בהסכמה כמ"ש שם בהערה 22) שבזה לענין דיעבד יש לסמוך על רוה"פ בדרבנן

השאלה אינה ברורה האם חברת האשרי לוקחת ריבית או לא, ואם כן לוקחת ריבית בודאי שזה אסור, ואין זה משנה אם יש משכון בידם כנגד אותו סכום שמלוה 

אם מסירת החזקה היא בד בבד עם התשלום האחרון אין כאן הלואה כלל ומותר לו ליתן עבור זה מתנה וזה דומה למי שאומר לחברו אם תקנה ממני היום במקום מחר אתן לך מתנה. אבל אם התשלום האחרון שולם לפני מסירת החזקה יש כאן הלואה ואסור לו ליתן עבור כך שום דבר וצריך לשלם לו על המזגן כדי לצאת ידי שמים, ואם  הוא מוחל ע"כ בפירוש מותר וכ"ש בש"ע יו"ד (סימן ק"ס ס"ה) [והמחילה מועילה בדיעבד אחר שקיבל הריבית אבל מעיקרא אינה מועילה].

מפורש בגמ' ב"ב (דף קמ"ה ע"א) ובטור אה"ע (סימן ס') שאין בזה איסור רבית. ע"ש ולענין השאלה השניה האם מחוייב ליתן, ראיתי בספר ערך ש"י שם שכתב שאין חיוב ודייק זאת מלשון הש"ע, ולעומת זאת הגרה"ף בספרו רוח חיים שם כתב שבזמנו היו מקפידים ע"ז הרבה וצריך ליתן, ע"ש ונראה שהכל לפי העניין דהיינו שאם ידוע שאם ידוע שמקפיד על כך שיחזיר לו צריך להחזיר לו. ומ"מ א"א לתבוע אותו ע"כ בבי"ד וכמ"ש שם הש"ע