אלו דברי הרמב"ן שציינת אליהם: וטעם בן נון בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א), שבן לילה היה ובן לילה אבד (יונה ד י), אם בן הכות הרשע (דברים כה ב). ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג. ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז). עד כאן.
וביאור דבריו, שהוקשה לו קושייתך מדוע נכתב בחיריק, ובתחילה מיישב כפשוטו שמצינו כמה פעמים שבא חיריק במקום סגול כמו בפסוקים במשלי ויונה הנ"ל, אלא שעדיין קשה לו מדוע דוקא ביהושע מצינו "בן" בחיריק באופן קבוע שנראה שיש בזה טעם מסויים, לזה כתב שהוא היה גדול שבתלמידי משה רבינו וקראו וכינוהו בינון ר"ל הנבון. או פירושו יהושע שהוא הבינה מוליד – ר"ל שהוא חכם ונבון, יהיה "נון" שהוא לשון שררה ומלכות על דרך הכתוב ינון שמו. וכוונת הרמב"ן שלפי שני דרשות אלו, "בן נון" אין פירושו בן של נון אלא כנ"ל, וכמובן הפשט לא יופשט שפירושו הבן של נון (ראה בדברי הימים א' ז, כז), אבל נכתב בחיריק לרמוז לדרשה. והדברים ברורים.