במאי דפתח אפתח, כשכתבתי על מנהגו של הגרי"ח, לא התכוונתי לחלוקת פרשת מסעי אלא לחלוקת פרשת בראשית. ואני יודע זאת מפי שני עדים נאמנים, הראשון, הרב סלמאן מוצאפי זצ"ל בתחילת הספר שיבת ציון, והשני הרב חיים דוד הלוי זצ"ל במקור חיים השלם (כמדומה ח"ג אך מזכרון מלפני יותר מעשר שנים) שכתבו את כל ההפסקות שהיה נוהג בהם (ובמקור חיים הוסיף שעכ"פ אין בשום אופן להפסיק בפרשת בראשית בפסוק ואיננו כי לקח אותו א-להים).
מה שכתב על המעמדות, ושאי אפשר לחלוק על הגמרא, לעניות דעתי אין מכאן שום ראיה, שהרי לא קראו את כל מעשה בראשית במעמד אחד, ודומה לשני וחמישי או מנחה של שבת שמפסקים באמצע המסעות. [תירוצו הראשון לא הבנתי, גם אם כל יום מכוון רק "כנגד" תיבה, גם המסעות מכוונים "כנגד" אותיות מ"ב]. גם אני חשבתי על תירוצו שבמסעות בכל פסוק מובאות שתי תחנות, אך יש לדחות, ואיני יודע אם סברא זו בלבד מספיקה לקיים את המנהג הנ"ל.
הרב שלמה יהונתן מאזוז
יישר כח שהבהיר כוונתו לגבי רבינו הגרי"ח (אם כי בדקתי בשיבת ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א (חלק ב' שער ח' אות כ"ט עמוד קנ"א) שהזכיר מנהג זה בפרשת בראשית, אך לא הזכיר את מרן הגרי"ח. ע"ש).
וגם על הערותיו על התירוץ הראשון והראיה מהמעמדות, לאחר העיון כבודו צודק.
כדי לקיים המנהג בפרשת בראשית מספיק לנו שכן נהג הגרי"ח, ולשנות המנהג בפרשת מסעי דיינו דברי הפוסקים הנ"ל. וכדי שלא יהיה בתירה ביניהם נצטרך לחלק כנ"ל.