שאל את הרב
print
אא
בבברכות לג: מובא האמורא רחבא כדוגמא למי שדקדק בדברי רבו. בפסחים נ"ב: מובאת אותה הדוגמא. בגמרא בברכות מפרש רש"י את דקדוקו של רחבא בשני אופנים -א. דקדק לומר את השמועה מפי רבו כלשונה ובדוגמא דנן העוסקת בסטיו בביהמ"ק דייק לומר "סטיו" ולא "אצטבא" על אף שנקרא גם "אצטבא" היות ומרבו שמע "סטיו". ב. דקדק לזכור ממי קיבל את השמועה. רש"י מקשה על הפירוש השני כמה קושיות ונראה שהוא מעדיף את הראשון - ראשית, רחבא לא ראה, לא את רבי יהודה ברבי אילעאי ולא את רבי יהודה הנשיא ולכן לא מסר שמועה בשמם. שנית, כל האמוראים מסרו שמועה בשם רבותיהם ואין בכך רבותא. שלישית, מהלשון משמע שרחבא דקדק ב "לשון" השמועה ולאו דווקא במקורה. על אף הקושיות הללו בפסחים נוקט רש"י דווקא כפירוש השני. ראיתי (כמדומני שבמהרש"ל) שהעלה את הסתירה אך נשאר בצ"ע. במסורת הש"ס מצוינת הפניה לברכות ואומר ש"מצווה ליישב". ניסיתי (כנראה שלא מספיק) ליישב את הסתירה ולא עלה בידי ואשמח אם הרב יפשוט את העניין.

הרב נסים מאזוז

עיין בפירוש מהרש"א למסכת קידושין דף מ"ד ע"א וז"ל: ודע שגירסת רש"י מהופכת הכא מדהתם ואין לחוש בכך כי כן דרכו לפרש במקום זה כך ובמקום אחר שינה פירושו.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0