שאל את הרב
print
אא
בחומש איש מצליח בפרשת מסעי כתבו שאין להפסיק בשבת באמצע המסעות, אלא יש לקרוא את כולם עם עולה אחד, וצויין להרב כף החיים (סימן תכח אות טל). ע"ש. ובאמת שמקורו ממגן אברהם (שם סק"ח) בשם צרור המור, והביאו גם משנה ברורה (ס"ק כא), וא"כ יש לתמוה על כל שאר החומשים שלא שתו לבם לזה.
אך בלומדי את הדבר מהמקור, בספר צרור המור, ראיתי שטעם הדבר הוא משום שהמסעות מכוונים כנגד שם מ"ב, שמורכב משבע תבות בנות שש אותיות, כל אחת מכוונת כנגד יום של מעשה בראשית (אבגית"ץ ביום ראשון, קרעשט"ן ביום שני וכו'). האם לפי זה יש לבטל את מנהג חלוקת פרשת בראשית הנהוג אצל הרבה עדות מהספרדים ועדות המזרח שכל עולה קורא יום אחד והשביעי משלים עד סוף הפרשה, שהרי שם הוא עיקר לימוד שם מ"ב?
ואם נרצה לתרץ שבסוף כל תיבה משם מ"ב אפשר להפסיק, הרי גם בפרשת מסעי יש לומר כן, ולא כתב כן בצרור המור, וגם שההפסקה הכתובה ברוב החומשים נמצאת בסוף המסע הששי. מאידך לא קל לבטל מנהג מטעמים קבליים כשמקובלים גדולים החזיקו בו (וביניהם הגאון רבינו יוסף חיים זיע"א).

הרב יהונתן מאזוז

במאי דסליק אפתח, מנין לכבודו שהגאון רבינו יוסף חיים החזיק במנהג זה? ואדרבא הרב כף החיים הביא דין זה בשתיקה, בלי חולק, ולא כתב שמנהג המקובלים או הגרי"ח לא כן. וכידוע שחלוקת העליות לא נעשתה על ידי תלמידי חכמים וכמו שכתוב בספרים (ראה כאן) ושם מ"ב יוצא ממלת "בראשית" עד "ובוהו" (תיקוני זוהר תיקון ד', דף י"ט ע"א. ספר השם למהר"א מגרמיזא עמ' י"ט. רדב"ז חלק ה' סימן ל"ד). אך שבעת ימי בראשית הם כנגד שבעת השמות הנ"ל (תיקוני זוהר חדש כרך ב' דף פ"ו ע"א). ולכן ביניהם אפשר להפסיק.
עוד נראה לי שבמסעות תמיד מוזכר ויסעו ויחנו, וא"כ תמיד אות אחת מסוף השם הקודם, נאמר עם תחלת השם הבא ואי אפשר להפסיק, משא"כ בימי בראשית. גם בימי בראשית מבואר בגמרא שאנשי מעמד היו קוראים בתורה בכל יום בקריאת יומו במעשה בראשית. וא"כ אי אפשר לעולם לחלוק על הגמרא. שוב ראיתי בצרור המור שם שכתב שהשם הראשון יוצא מהיום הראשון, ולא רק כנגד , כמו שהבאת בשאלה, וא"כ אינו מסכים לתירוץ הראשון רק לשני.
דרך אגב, מה שציינו לכף החיים ולא למגן אברהם, הוא מטעם פשוט כי המג"א ז"ל היה מחכמי אשכנז ומנין למעיין לדעת שדין זה מוסכם על חכמי ספרד והמקובלים שראו כתבי האר"י המדוייקים. ולכן מציינים לכף החיים שראה רוב ספרי האחרונים וכתבי האר"י המדוייקים, והוא מחכמי הספרדים, ואעפ"כ כתב כן, אות הוא שכן צריך לעשות. וכן ראיתי בשו"ת מים חיים להגאון רבי חיים דוד הלוי ז"ל (חלק ב' סימן כ"ד) שיש לשנות המנהג ע"פ דברי המג"א הנ"ל. אך מכיון שזה לא דין, אלא ראוי ע"פ הקבלה, לא שמו לב לזה בשאר החומשים. ע"ש.

שאלת המשך:

במאי דפתח אפתח, כשכתבתי על מנהגו של הגרי"ח, לא התכוונתי לחלוקת פרשת מסעי אלא לחלוקת פרשת בראשית. ואני יודע זאת מפי שני עדים נאמנים, הראשון, הרב סלמאן מוצאפי זצ"ל בתחילת הספר שיבת ציון, והשני הרב חיים דוד הלוי זצ"ל במקור חיים השלם (כמדומה ח"ג אך מזכרון מלפני יותר מעשר שנים) שכתבו את כל ההפסקות שהיה נוהג בהם (ובמקור חיים הוסיף שעכ"פ אין בשום אופן להפסיק בפרשת בראשית בפסוק ואיננו כי לקח אותו א-להים).
מה שכתב על המעמדות, ושאי אפשר לחלוק על הגמרא, לעניות דעתי אין מכאן שום ראיה, שהרי לא קראו את כל מעשה בראשית במעמד אחד, ודומה לשני וחמישי או מנחה של שבת שמפסקים באמצע המסעות. [תירוצו הראשון לא הבנתי, גם אם כל יום מכוון רק "כנגד" תיבה, גם המסעות מכוונים "כנגד" אותיות מ"ב]. גם אני חשבתי על תירוצו שבמסעות בכל פסוק מובאות שתי תחנות, אך יש לדחות, ואיני יודע אם סברא זו בלבד מספיקה לקיים את המנהג הנ"ל.

הרב יהונתן מאזוז

יישר כח שהבהיר כוונתו לגבי רבינו הגרי"ח (אם כי בדקתי בשיבת ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א (חלק ב' שער ח' אות כ"ט עמוד קנ"א) שהזכיר מנהג זה בפרשת בראשית, אך לא הזכיר את מרן הגרי"ח. ע"ש).
וגם על הערותיו על התירוץ הראשון והראיה מהמעמדות, לאחר העיון כבודו צודק.
כדי לקיים המנהג בפרשת בראשית מספיק לנו שכן נהג הגרי"ח, ולשנות המנהג בפרשת מסעי דיינו דברי הפוסקים הנ"ל. וכדי שלא יהיה בתירה ביניהם נצטרך לחלק כנ"ל.

שאלת המשך:

תודה רבה כוונתי היתה לשיבת ציון ח"א בתחילתו (עמוד 35)

מערכת האתר

תודה רבה
וחזק וברוך 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0