מה ברכת הקווקר (חשבתי אדמה משום ספק ברכות להקל שיש ספק האם קווקר הוא באמת שיבולת שועל, עיין בספר מנחה לאיש עמ' 155-189). האם אפשר לאכול בחו"ל קווקר ספק חדש (משום ספיק ספיקא האם הקווקר באמת חדש והאם קווקר הוא שיבולת שועל).
האם מותר לאכול קווקר בפסח (נראה לעניות דעתי שאומרים כאן ספק דאורייתא לחומרא, להחמיר כהאומרים שאכן קווקר הוא שיבולת שועל). והאם מצה מקווקר נחשבת מצה (משום שמצה היא מצווה מדאורייתא חשבתי לומר להחמיר שלא לאכול מצה מקווקר שהוא ספק חמשת מיני דגן, עיין בשו"ת תשובות והנהגות חלק חלק א' סימן ש"ב).
כשאוכלים את הקוואקר כגרגירים (גרנולה וכיוצא בזה) ברור שברכתו "אדמה" לכל הדעות, ככל גרגרי דגן. אם עשה ממנו עוגיות – מברכים עליהן מזונות (למרות הספק בזיהויו, הקבלה והמעשה יכריעו במקרה זה, בפרט שסוף סוף באמת הוא מזין. ואין בזה ספק ברכות. ואין כאן מקומו להאריך).
לגבי אכילתו בפסח – חלילה להקל בדבר, נגד מה שהתקבל בכל תפוצות ישראל. ולא יהיה אלא ספק – ודאי אין להקל.
מאידך לגבי יציאה ידי חובה במצות של קוואקר (לחולי צליאק וכדומה), לעניות דעתי אם אפשר יש להחמיר ולהעדיף כזית מצומצם ממצת חטה, מפני המחלוקת. ומצאתי שכן העלה הרב יוסף זליכה זצ"ל בספר תפארת יוסף חלק א' (סימן ק'- ק"א, וכמדומני כתב שם שהסכים עמו הגאון רבי בן ציון אבא שאול). ואין מצוי אתי כעת.
מי יתן וימציאו מצה העשויה מתערובת של אורז וחטה, עם כמות קטנה ביותר של גלוטן, לרווחת חולי צליאק.
Google