אני גר בצרפת בעיר אקס לה בן (עיר שהרביץ בה הרבה תורה הרב חייקין זצ"ל מתלמידי החפץ חיים). בעיר שלנו ברוך ה' כולם חרדים, רובא דרובא ספרדים, על 150 משפחות בערך יש 10 משפחות של אשכנזים ובתוכם המרא דאתרא הרב יצחק ווייל שליט"א, חשוב להדגיש שיש בעיר חוץ מבית הכנסת המרכזי עוד 3 בתי כנסת פרטיים לא בתוך בית אלא בסוף הבית יש חדר מיועד אך ורק לתפלות.
הלוח שמודפס כבר כמה שנים הוא לפי הסכמתו של המרא דאתרא, ורשום שם זמן הדלקת נרות בקיץ 10 דקות אחרי הפלג המנחה (לפי חשבון הגר"א דהיינו שעה ורבע לפני השקיעה שזה עדיין עומד לפני זמן הפלג המנחה של המג"א) יוצא איפוא שהספרדיות מדליקות נרות לפני הזמן לפי דעת מרן בסימן רס"ג.האם אפשר שהאשה תחכה לפלג של המג"א או שאי אפשר לה כי בעלה כבר מקבל שבת בבית כנסת? האם היא נגררת אחרי הבעל?
זאת ועוד, בקהלתינו כל הבתי כנסיות מקבלים שבת באותה שעה שמופיעה בלוח לזמן של הדלקת נרות, חוץ מבית כנסת אחד שהוא פרטי ושם מתפללים מנחה בשעה הזאת שזה אומר שמקבלים שבת כחצי שעה אחרי זה. האם מותר לאחד מהקהילה לעשות מלאכות עדיין אחרי הזמן שמופיע בלוח? האם כל אחד מהקהילה יכול לסמוך על הבית כנסת הזה להתיר לו לעשות מלאכות עוד עד שיקבלו שבת בבואי כלה או לא? ואם זה ההיתר שהוא גם לאשה או לא?
1. עיין בהלכה ברורה (חלק י"ב סימן רל"ג בבירור הלכה סעיף קטן י"ג) שהאריך בביאור זמן פלג המנחה, וכתב שלפי מה שאנו תופסים כהגאונים על כרחינו פלג המנחה נמדד שעה ורבע קודם לשקיעה. (וכן נוטה דעת מרן ראש הישיבה. ועיין מנוחת אהבה חלק א' פרק ה' הערה 9 ובמצויין שם). אך עם כל זה ראוי לחוש לדעת הסוברים שהוא שעה ורבע קודם צאת הכוכבים. ע"ש. לכן אם אפשר בלא מחלוקת (ובהסכמת מרא דאתרא) לאחר את זמן קבלת שבת והדלקת נרות שיעור שעה ורבע קודם צאת הכוכבים – עדיף.
2. אין האשה נגררת אחר קבלת שבת של בעלה בבית הכנסת (חזון עובדיה- שבת חלק א' עמוד רפ"ח). ולכן יכולה להדליק נרות שבת גם אחרי שבעלה קיבל שבת. כל זמן שלא קיבלו עליהם רוב הציבור את השבת.
3. כל אדם נגרר אחר בית הכנסת שרגיל להתפלל בו (מנוחת אהבה חלק א' פרק ה' סעיף ה'). ואשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, נראה שנגררת אחר רוב הציבור. כנ"ל.
ומכל מקום אם יתאגדו הרבה נשים להחמיר ולקבל שבת בתוך חצי שעה לצאת הכוכבים, נראה שאינם נגררות אחר הגברים, שנשים עם בפני עצמן הן.
Google