במחילה, אבל בעמ' פד שם כתב להדיא שאם מקבל עליו אחריות לשטר חוב הוי ריבית קצוצה, [וכן כתב בכמה מקומות בספרו, שגם במכר יש אפשרות של ריבית דאורייתא] וא"כ לכאורה יצא שאם כוונתו היתה למכור השט"ח כי צריך את הכסף בדחיפות, הוי ריבית קצוצה גם אם לא קבל אחריות, וא"כ הדרא קושיה לדוכתה, למה תלינן לקולא בספק דאורייתא?