Menu
שאל את הרב
print
אא

1. ראיתי את שיעורו הנפלא של הרה"ג רבי רזיאל כהן שליט"א בנושא "ביטול איסור לכתחילה" ורציתי לשאול: בדקה ה-32 הביא כבוד הרב את תירוץ הגאון רבי משה לוי זצ"ל לקושיית השער המלך על הר"ן, שבדין קנקני גוים שמכשירם ע"י מילוי במים, כתב שכיון שאינו מתכון לבטל את האיסור, מותר לשתות את המים אע"פ שיש בהם טעם יין נסך, ומאידך בדין קדרות חמץ אחר הפסח כתב להתיר מטעמים אחרים, ומשמע שאין להתיר מצד שאינו מתכון לבטל. ותירץ הרב תפלה למשה זצ"ל, דשאני נדון קנקני גוים שלא רק שלא מתכוון לבטל את האיסור אלא שעוד מוסיף כוונה נגדית מפורשת שרוצה לסלק את האיסור ולכן מותר.
ולא הבנתי, והרי אדרבה כשמתכוין במפורש לסלק את האיסור ולבטלו, גרע טפי לכאורה, שהרי מתכון לבטל איסור לכתחילה? ומה החילוק בין זה ובין אחד שטוחן פטרוזיליה שוודאי יש בה תולעים בכוונה לרסקם ולבטלם?
2. ועוד שאלה לי על דברי הנוב"י שכתב לחלק בין היכא שהאיסור מעורב, כמו חיטים שננשכו ע"י עכבר, שבזה מותר לטחנם אם אין כוונתו לבטל האיסור, לבין היכא שלוקח איסור בידים ומערבו, וכמו דין קדרות לאחר הפסח שבזה אסור אף שאינו מתכוין לבטל. וקשה לי הרי גם טעם החמץ מעורב עם טעמים אחרים [כגון ירקות ותבלינים] בתוך עובי דופן הסיר?

הרב רזיאל כהן

1. אדם שמגעיל כלי (או מכשיר קנקן יין במילוי ועירוי), כוונתו לסלק ולהסיר לגמרי את האיסור מן הכלי, אלא שתוצר לוואי של הסילוק הוא ביטול האיסור במי ההגעלה (או במי המילוי). לא כן הדבר במי שמרסק פיטרוזליה מתולעת, שכוונתו המוצהרת היא להשאיר את החרקים שבפטרוזליה במקום שהם (ע"י דין ביטול בריה מהם). וזה אסור. [אגב, כעין חילוקו של הגר"מ לוי זצ"ל, כן כתבו הגרע"א והפמ"ג והחכ"א, וצויינו בהוראה ברורה סימן צ"ט בשער הציון אות ס"ט].
2. למרות שהטעם הבלוע בדפני הקדירות מעורב שם עם טעמים נוספים, מכל מקום מאחר ואינו בטל שם עד שיתערב עם האוכל המרובה שבקדירה, הרי זה אסור.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן