תודה על התשובה שלפני מספר ימים נתנו לי בנושא זה. אמנם התשובה לא היתה על שאלתי אלא על צד אחר בנושא זה ולכן אכתוב בבירור יותר את שאלתי, תודה ומחילה.
בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' נ"ט) כתב הבא"ח לחלוק על הרב שואל ומשיב שלא שייך מתקן מנא בהכנת סגריות מכמה טעמים שכתב שם. ולאחר מכן חילק בין סגריות (ניירות) הבאים מאירופה כיון שאפשר להכינם מערב יום טוב לכן אסור לעשותן ביו"ט משום מכשירין שאפשר לעשותן מערב יו"ט, אבל לעומת זאת סגריות העשויות מניירות שמדביקין בפה מותר ביו"ט עצמו כיון שאי אפשר להכינן מערב יו"ט. ע"ש.
ואנא עבדא דקב"ה לא מבין, שהרי הרב דחה את השואל ומשיב שלא שייך מתקן מנא מטעמים מסוימים, וכל הטעמים הרי הם שייכים בשני סוגי הניירות, ולא שייך סרך מלאכה שנגיד שאם יכול לעשות מערב יו"ט אז אסור ביו"ט [שהרי לא שייך אלא רק במכשירין שיש בהם סרך מלאכה שאז יש חילוק שאם יכול לעשות מערב יו"ט אז אסור, ואם לא יכול אז מותר ביו"ט (בדברים מסוימים)]. אבל בנידוננו שכל הטעמים שהביא הבא"ח בדין מתקן מנא כן שייכים בשני הניירות, ולכן יוצא שאין כאן סרך מלאכה, ועקב זה לא מובן החילוק שאפשר לעשות מערב יו"ט ללא אפשר.