כתוב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רל"א), חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח לו בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות וסלתות אלא השתות (61) ממה שקנה, וכל זה במקום שבית הדין יש להם אפשרות לפקח על כל הסוחרים שלא ירויחו יותר משתות, אבל במקום שאין פיקוח כזה כמו בימינו – אין מניעה להרויח יותר משתות, וכאמרו רק בדברים שיש בהם חיי נפש (ועיין בבית יוסף אם הכוונה רק לדברים מסויימים כמו יינות ושמנים או לכל סוגי המאכלים).
אבל בדברים שאין בהם חיי נפש כגון מכשירי חשמל, מכוניות ושאר דברים שהם לא דברי מאכל – אין שום מניעה גם מעיקר הדין להרויח יותר.
ויש להדגיש כי אין זה נוגע לדין הונאה – שאם ימצא שמוצר זה נמכר במחיר יותר משתות מאשר כל חנות אחרת, המקח חוזר.