קביעות בהבדלה חובה
לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.
בפיוט "איש חסיד היה" במוצאי שבת כיצד הגיית התיבה "יכמרו" בחנינתי? וכן תיבת "חפשני" לכאורה החי"ת צ"ל פתוחה ופ"א דגושה כמו "כי לא חופשה", הלא כן?
יִכָּמְרוּ מבנין נפעל. חַפְּשֵנִי כמו שכתבת נכון.