בבן איש חי שם כתב במפורש שמדבר על ניירות סיגארה שעשויים כמו כיסים, שמתוקנים ובאים כך מערי אירופה, ובהם כתב בפירוש בשו"ת רב פעלים שם (סוף דיבור המתחיל על כן יש) שבניירות הבאים מערי אירופה שבאים מתוקנים והנייר מדובק זה עם זה בדבק טוב, שבהם בודאי אסור לעשות ביום טוב כיון שיכול לתקן הכל מערב יום טוב, וא"כ לא קשיא מידי.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו בסיון ה׳תשע״ד – יוני 13, 2014
תודה על התשובה שלפני מספר ימים נתנו לי בנושא זה. אמנם התשובה לא היתה על שאלתי אלא על צד אחר בנושא זה ולכן אכתוב בבירור יותר את שאלתי, תודה ומחילה.
בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' נ"ט) כתב הבא"ח לחלוק על הרב שואל ומשיב שלא שייך מתקן מנא בהכנת סגריות מכמה טעמים שכתב שם. ולאחר מכן חילק בין סגריות (ניירות) הבאים מאירופה כיון שאפשר להכינם מערב יום טוב לכן אסור לעשותן ביו"ט משום מכשירין שאפשר לעשותן מערב יו"ט, אבל לעומת זאת סגריות העשויות מניירות שמדביקין בפה מותר ביו"ט עצמו כיון שאי אפשר להכינן מערב יו"ט. ע"ש.
ואנא עבדא דקב"ה לא מבין, שהרי הרב דחה את השואל ומשיב שלא שייך מתקן מנא מטעמים מסוימים, וכל הטעמים הרי הם שייכים בשני סוגי הניירות, ולא שייך סרך מלאכה שנגיד שאם יכול לעשות מערב יו"ט אז אסור ביו"ט [שהרי לא שייך אלא רק במכשירין שיש בהם סרך מלאכה שאז יש חילוק שאם יכול לעשות מערב יו"ט אז אסור, ואם לא יכול אז מותר ביו"ט (בדברים מסוימים)]. אבל בנידוננו שכל הטעמים שהביא הבא"ח בדין מתקן מנא כן שייכים בשני הניירות, ולכן יוצא שאין כאן סרך מלאכה, ועקב זה לא מובן החילוק שאפשר לעשות מערב יו"ט ללא אפשר.
ראשית דבריו שהתשובה לא היתה על שאלתו. הנה בשאלתו הקודמת שאל על סתירה בין מה שכתב הגרי"ח בבן איש חי לבין מה שכתב בשו"ת רב פעלים, ועל זה יישבתי לנכון שאין כל סתירה וכנ"ל.
אלא שעכשיו שואל מה טעמו של הגרי"ח לאסור בזה אחר שדחה ברב פעלים לפני כן את דברי הרב שואל ומשיב שאסר. ולזה יש לומר שכל מה שטרח להתיר הוא דוקא באופן שאי אפשר לתקן מערב יו"ט (וכמו שהדגיש שם במסקנתו, וגם בזה כתב שהמחמיר יחמיר לעצמו). אבל היכן שאפשר לעשות זאת מערב יו"ט, אין לנו להורות היתר בזה נגד דעת הרב שואל ומשיב והרב לב חיים שאסרו. ובפרט שמדין שפוד מוכח שאם אפשר לתקנו מערב יו"ט אסור לתקנו ביו"ט (כמבואר ברב פעלים שם בדיבור המתחיל ושו"ר).
Google