ראשי תיבות ס”ט
כבר תקנו במהדורת מכון הרב קוק מסרקסטא במקום מסרט ס”ט, ובאמת חפשתי וראיתי שהשטמ”ק מביא אותו הרבה פעמים בפרט בב”ק, וזה מה שכתב כאן שכתב “בפסקיו לב”ק”. ומאידך הר”מ מסרט ס”ט לא מצאתי בכלל שהביאו במקום אחר.
1: מרן ראש הישיבה במאמרו באור תורה (אייר תשעד) כתב ליישב את מסורת הקריאה "אמריִנּן" בדוחק כי היה ראוי לנקד את הר' בצירי כי הוא קיצור של אמריֵ אנן. ע"ש. למה לא לומר בפשטות שהוא קיצור של אָמְרִין אנן, וכפי שהיא הצורה בארמית המקראית, (וייתכן שהצורה פעלינן חדרה ללשון הארמית לפני המעבר מצורת פעלִין לפעלֵי, ונשארה בצורתה המקורית)?
1. נכון מאד. תפרסם באור תורה.
2. לָחוּשׁ מלשון חששא מקורו בלשון ארמית, ומצינו בחז"ל חייש וגם חשיש (מנחי ע"ו ומכפולים). לכן גם בלשון המשנה אפשר לומר כן. וכן הוא מנוקד במילונים. ומצינו כיוצא בזה בתנ"ך פעל שׁוּד ושָדֹד (ישוד צהריים, שודד תושד) ועוד.