שאל את הרב
print
אא
פה באמריקה ישנם חניות שמרסקים כל מיני פירות בכדי לעשות מהם כל מין משקה פירות אשר ישתה, ולפעמים ישנם פירות מוחזקים בתולעים ברמה גבוהה כגון תותים הגדולים. והשאלה נשאלת האם ניתן לבקש מהפועל  הגוי לרסק אותם פירות המוחזקים בתולעים עם שאר פירות שאינם מוחזקים בתולעים, בכדי לעשות מהם משקה פירות?
ולכאורה היה מקום להתיר ואין לחוש למבטל איסור לכתחלה, שהרי אינו מתכוין לבטל את חשיבות התולעים על ידי ריסוקם אלא כדי לשתות את מי הפירות. וראיה ברורה ונעימה לכך, ממה שכתב מרן (סימן פ"ד סעיף י"ג) "דבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו". והטעם שאין לחוש למה שמערב את טעם הנמלים בדבש, משום שכל כוונתו היא אך ורק בכדי לתקן הדבש, ולכן אין בזה משום אין מבטלין איסור לכתחלה והוא הדין לנידון דידן.
אלה שראיתי שכבוד תורתו הביא בספרו הוראה ברורה (סימן צ"ט סעיף קטן כח) בשם החקרי לב שכתב להחמיר, ואין להקל אלא למי שיש בידו כבר פירות מתולעים וכדי שלא יפסידם. וכבר כתבתם שם שהעיקר כדעת היביע אומר והתפלה למשה שהתירו בזה (ובאופן שאי אפשר בענין אחר או שיש טורח רב להפריד האיסור מן ההיתר).
ומעתה בנידון דידן (שהגוי הוא שמרסק את הפירות) היה מקום להתיר בשופי דשמא הלכה כיביע אומר ותפלה למשה, ואם תמצי לומר הלכה כהחקרי לב שמא אמירה לגוי שבות לא נאמר אלא לענין שבת ולא לענין שאר איסורין, ובפרט בנידון דידן שהתותים הם תותים קפואים ולא תותים טריים.

נ.ב נא להודיע לנו עוד מתי הספר הוראה ברורה על בשר וחלב יופיע שהרי ברוך השם  בן פורת יוסף הספר הוראה ברורה על תערובות עזר לנו הרבה בכולל שלנו, ומה גם שקבענו בו שיעורים כסדרם מדי יום ביומו. ויפוצו מעינותך חוצה עוד כהנה וכהנה לזכות את הרבים בעוד חיבורים יקרים המתוקים מדבש ונופת צופים אמן ואמן.       

הרב רזיאל כהן

תודה רבה על הברכות. ישובו ויחולו על ראשו, מנה אחת אפיים.
בנדון שלנו קשה לעניות דעתי לסמוך על המקילים באמירה לגוי בשאר איסורים (עיין שדי חמד מערכת א' כלל קעב), או על הסוברים דאמירה לנכרי באיסור דרבנן מיהא מותרת (עיין בשדי חמד שם כלל קע"ג), כיון שאנו אוסרים בנדון שלנו אף למי שנתבטל בשבילו. וגדולה מזו ביאר הבית יוסף הטעם שאסרו למי שנתבטל בשבילו (בתירוץ בתרא) שמא יאמר "לגוי" או לעבד לבטלו. הרי שאסרו אף מה שנתבטל על ידי ישראל, גזירה שמא יבקש מגוי.
אמנם מכל מקום יש אחרונים שהקילו בביטל גוי לצורך ישראל (והבאנום בביאור הלכה דיבור המתחיל למי), וחזו לאיצטרופי כנגד הרב חקרי לב, מאחר ובלאו הכי עיקר הדין דלא כוותיה, וכמו שכתב כבוד תורתו למעשה.
הצירוף של תותים קפואים, לא כל כך הבנתי, אם כוונת כת"ר שייתכן שעברו עליהם י"ב חודש ומתו התולעים שבמחובר, זה אינו מועיל בהקפאה ששומרת צורת החרקים כמות שהם. אשמח אם יבאר לי כוונתו.
הוראה ברורה על הלכות בשר וחלב כבר נגמר לפני יותר משנה. הוא מתעכב לצורך הגהה לשונית, סדר ועימוד. וה' יעזור שיצא לאור בקרוב.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0