פה באמריקה ישנם חניות שמרסקים כל מיני פירות בכדי לעשות מהם כל מין משקה פירות אשר ישתה, ולפעמים ישנם פירות מוחזקים בתולעים ברמה גבוהה כגון תותים הגדולים. והשאלה נשאלת האם ניתן לבקש מהפועל הגוי לרסק אותם פירות המוחזקים בתולעים עם שאר פירות שאינם מוחזקים בתולעים, בכדי לעשות מהם משקה פירות?
ולכאורה היה מקום להתיר ואין לחוש למבטל איסור לכתחלה, שהרי אינו מתכוין לבטל את חשיבות התולעים על ידי ריסוקם אלא כדי לשתות את מי הפירות. וראיה ברורה ונעימה לכך, ממה שכתב מרן (סימן פ"ד סעיף י"ג) "דבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו". והטעם שאין לחוש למה שמערב את טעם הנמלים בדבש, משום שכל כוונתו היא אך ורק בכדי לתקן הדבש, ולכן אין בזה משום אין מבטלין איסור לכתחלה והוא הדין לנידון דידן.
תודה רבה על הברכות. ישובו ויחולו על ראשו, מנה אחת אפיים.
בנדון שלנו קשה לעניות דעתי לסמוך על המקילים באמירה לגוי בשאר איסורים (עיין שדי חמד מערכת א' כלל קעב), או על הסוברים דאמירה לנכרי באיסור דרבנן מיהא מותרת (עיין בשדי חמד שם כלל קע"ג), כיון שאנו אוסרים בנדון שלנו אף למי שנתבטל בשבילו. וגדולה מזו ביאר הבית יוסף הטעם שאסרו למי שנתבטל בשבילו (בתירוץ בתרא) שמא יאמר "לגוי" או לעבד לבטלו. הרי שאסרו אף מה שנתבטל על ידי ישראל, גזירה שמא יבקש מגוי.
אמנם מכל מקום יש אחרונים שהקילו בביטל גוי לצורך ישראל (והבאנום בביאור הלכה דיבור המתחיל למי), וחזו לאיצטרופי כנגד הרב חקרי לב, מאחר ובלאו הכי עיקר הדין דלא כוותיה, וכמו שכתב כבוד תורתו למעשה.
הצירוף של תותים קפואים, לא כל כך הבנתי, אם כוונת כת"ר שייתכן שעברו עליהם י"ב חודש ומתו התולעים שבמחובר, זה אינו מועיל בהקפאה ששומרת צורת החרקים כמות שהם. אשמח אם יבאר לי כוונתו.
הוראה ברורה על הלכות בשר וחלב כבר נגמר לפני יותר משנה. הוא מתעכב לצורך הגהה לשונית, סדר ועימוד. וה' יעזור שיצא לאור בקרוב.
מאת: פלוני | תאריך: ד׳ בשבט ה׳תשפ״ב – ינואר 6, 2022
כוונת השואל לענ''ד שע''י שהגוי לא מתכוון לבטל איסור כלל כעין הטוחן חיטים לקמח אין בכלל את הכלל של אין מבטלין איסור לכתחילה ולכן יהיה מותר לכתחילה מה שנותר לברר וזה חשוב יותר הוא האם מועילה ריסוק במכשירי שייקים למיניהם שהרי נשארים חלקי פרי קטנים וכיוון שמדובר לפחות בתותים בחרקים דקים מן הדקים =טריפסים ,לכן יש חזקת נגוע ואין טחינה מלאה לאפוקי מחזקה זו אלא רק ריסוק שהוא ספק גדול ולכן צ''ע מה הדין למעשה
פירושך בכוונת השואל הנ”ל אינו נראה לי, כי: אמנם נכון שהגוי אינו מתכוין לבטל את החרקים שבתותים (ובדיוק ע”ז סובב כל הדיון בשאלתו ובהוראה ברורה), מ”מ אני שאלתי אותו למה הוסיף להדגיש שמדובר בתותים קפואים, ומה המיוחד בהם להקל יותר מטריים, וע”ז עדיין לא ענית לנו.
אמנם כעת [אחר שנים…] נראה לי כוונת השואל שבדיקת תותים קפואים היא קשה מאד, ואינה יעילה כמו בתותים הטריים, כפי ששמענו וראינו, ויש באמת טורח רב (או אי אפשר כלל) להפריד מהם את האיסור. וזה בהחלט שיקול בעל משקל להקל כשאינו מתכוין לבטל האיסור.
אולם למעשה אין להקל בנדון הנ”ל, וכפי שהוספת שטחינת התותים לשייק אינה יעילה לטחון את החרקים שבהם, והצדק עמך בזה. ואילו היה מדובר במוצר שהוא רק ספק נגוע (וכפי שחשבתי בעבר), היתה טחינה כזו יעילה לעשות לנו ספק ספיקא (שמא היה המוצר נקי מעיקרו, ושמא עכ”פ כעת נתרסקו חרקיו בטחינה), וכמו שסמכו הרשב”א ומרן על בישול הפירות שמא נתרסקו החרקים על ידו. אבל אחר שהוברר לאחרונה שהתותים מוחזקים בנגיעות ודאי, אי אפשר להקל בריסוק דליל, אלא רק בטחינה דקה מן הדקה. ויישר כח לך שהארת את עינינו בזה.
Google