כתב הרב מגיד חדשות ז"ל (דף ח"י עמוד קטו) לענין סגולות להרהורים: "טוב לעשות לו טבעת כסף וחקוק עליה שמות הקודש ככתוב בספר קב הישר פ"ע שם אות קכ"ב והרב יבורך מערכת נ' אות י"א דף פ"א ע"א כתב בשם ספר הזכירה שיעשה טבעת כסף טהור ויחקקנה באלו השמות :אדנ'י שד'י צמרכ'ד אנקת'ם פסת'ם פספסי'ם דיונסי'ם יוה'ך ולאחר עשייתה יטבול אותה במקווה של מ' סאה וישה על ידו וזה בדוק ומנוסה שינצל מקרי" ע"כ. וכתב החיד"א עוד, שטוב שיעשה כמין טס קטן של כסף דק ויחקוק השמות לאורכו ושוב יכסהו בטס דק כסף כמותו וידביק שפתיו ויעשהו כמין טבעת ולא ייראו השמות החוצה וגם יעשנו צורף יהודי אחרי שיטבול עכ"ל המ"ח. ושאלותי הן: א) האם גם בדורנו הפרוץ הוי בדוק ומנוסה? ב) אופן העשייה שכתב החיד"א והכסוי וטבילת הצורף האם מעכבים לסגולה או לא (שהרי הקב הישר לא כתב זה) ג) האם צריך לחקוק כל השמות בשורה אחת או אפשר בכמה שורות(כמובן באורכו כמו שכתב החיד"א)? ד) אם אדם אחד צורף ואדם אחר חוקק מי טובל במקווה? ה) אני בן תורה האם יש בעיה שהאנשים יראו אותי עם טבעת?ואם כן האם אפשר לכסות הטבעת עם חתיכת בד אף שאפשר שיש אנשים שיבינו שיש לי טבעת? ו) האם צריך להסיר הטבעת כדי ללכת לבית הכסא או לא (כתב הקב הישר יוכל לילך בכל מקומות)? והאם צריך להסיר אותה קודם נטילת ידים לסעודה? ז) האם מותר לשאת טבעת זו בשבת?