שאל את הרב
print
אא
שמעתי מהרב יעקב יוסף זיע"א בהלכות שבועות שחל במוצאי שבת, לענין הדלקת נרות יום טוב, שמרן פסק שאין מברכים על תוספת אורה, אם כן כשבאה האשה להדליק נרות יו"ט, איך היא תברך והרי כבר דלוק נר החשמל ואין בזה ענין שלום בית?
ולכן אמר שמיום שישי יסדרו שהחשמל יכבה בערך 15 דקות, ובזמן זה תדליק הנרות של יום טוב. או שתדליק הנרות בתוך חדר השינה אם הוא חשוך. עד כאן שמעתי.
לענין מעשה, האם צריך להקפיד בזה או יש פתח לדבר, שאני מעולם לא ראיתי מי שעושה כך. האם חייב להגיד להם או לא?

הרב אהרן מאזוז

במנוחת אהבה (חלק א' פרק ד' הערה 13) כתב, שאף שאין מברכים על תוספת אורה לדעת מרן, זהו רק כשברכו על נר ראשון, אבל אם לא ברכו עליו יכול לברך על נר שיוסיף לכבוד שבת, שהכל נחשב מצוה, וכל המצוות שלא בירך בתחילתן יכול לברך על המשך קיומן אף שאינם חובה. כמו על שאר נרות חנוכה או על נענועי הלולב. וכל שכן אם לא הדליקו את אור החשמל לכבוד שבת, שחייבים להדליק נר לכבוד שבת, שוודאי שיכולים לברך עליו וכמו שכתב במנוחת אהבה (שם הערה 17).
אלא שיש מפקפקים על עיקר הדלקת נר בשבת כשיש חשמל שאין מוסיף אור כלום. ויש מיישבים שמוסיף אורה במקומו, ויש בזה תוספת שמחה לכבוד שבת, וגם זה בכלל המצוה, ולכן מי שמיקל בזה יש לו על מה לסמוך.
ומכל מקום בערב שבת שחל בחול, נכון מאוד להדליק את אור החשמל (על ידי מי שטרם קיבל שבת בהדלקה) אחר הדלקת הנרות.  
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0