התכלת
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
טעם הדבר הוא משום לועג לרש, שכן המת נעשה חופשי מן המצוות ואינו יכול לקיימם, לכן אין הבדל וגם בקברי צדיקים, אסור. וכידוע הסיפור על הגר"א שלפני פטירתו החזיק בציציותיו [וכן עשה הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל], ואמר שבעולם הזה אפשר לקיים מצוה דאורייתא בפרוטות, ואילו בעולם הבא בעד כל הון שבעולם, אי אפשר לקיימן. ועיין למרן בשלחן ערוך סימן כ"ג.
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בשבט ה׳תשפ״ב – פברואר 1, 2022
לכאורה יש להצדיק השואל ע"פ הברכ"י יו"ד שסז ס"א, ושה"ג מערכת גדולים אות א [קצט] רבינו אליעזר בר נתן, ואמנם שם מיירי לענין תפילה, אך לפי טעם הדבר נראה דה"ה לזה. אלא שלפי האמת, כמדומה ששם בהר קבורים גם חללים מתאונות עבודה וכו', ואין בהם דין כנהרגו עקה"ש, וממילא הדרינן לדינא.
כתב הרמב”ם (פ”ה מהלכות יסודי התורה): כל ישראל מצווים על קידוש ה’ הגדול הזה וכו’ כיצד כשיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל יהרג וכו’ במה דברים אמורים בשאר מצוות חוץ מע”ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, אבל שלש עבירות אלו וכו’ יהרג ואל יעבור וכו’ אבל אם נתכוין להעבירו על המצוות בלבד וכו’ וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם וכו’. עכ”ל. ובסוף הפרק כתב: כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם וכו’ אלא מפני הבורא ברוך הוא וכו’ ה”ז מקדש את השם וכו’. וכן אם דקדק החכם על עצמו וכו’ ה”ז קידש את השם וכו’. עכ”ל. ע”ש היטב בכל הפרק. א”כ מי שמסר את עצמו למען הצלת נפשות ישראל בודאי עשה מצוה גדולה ועצומה, אבל לא הבנתי איך זה נכלל בקידוש השם. מה גם שלדאבונינו רובם כלל לא היו שומרי מצוות, וודאי לא עשו זאת “מפני הקדוש ברוך הוא”. ולענין שאלת השואל האחרון, יש לחלק בין תפילה לשאר מצוות, כי כבר למדונו חז”ל שהצדיקים מתפללים גם אחרי פטירתם, משא”כ שאר מצוות.