ידוע מה שכתב מרן בסימן רנ"ג, שאם שמים חתיכה חיה בתבשיל, מותר להשהותו - אפילו כשאינו מבושל כל צרכו. ובמשנה ברורה שם כתב, דהיינו חתיכה של בשר, אבל חתיכה חיה של ירק וכיוצא, שהם 'קלי הבשול' אסור להשהות.
ונסתפקתי:
1. מה הדין בחתיכת בשר בקר שבושלה כ5 דקות, ודבר ידוע הוא שהיא צריכה לפחות שעתיים כדי להגיע לגמר בישולה, וממילא יש לומר שכיון שוודאי לא תהיה מוכנה עד סעודת הערב, מסיח דעתו ממנה - ומותר, או דלמא לא פלוג רבנן, וכל שהתחילה להתבשל קצת - שוב אינה נחשבת לחתיכה חיה?
2. מה הדין בג'חנון? האם הוא דומה לחתיכת בשר, הואיל וצריך כמה שעות כדי להגיע לגמר בישולו, או שמא נאמר שדומה לירק, שהרי השכבה החיצונית של הבצק מוכנה לאכילה אחרי 30 דקות - כמו הזמן של בשול ירק? האם חיישינן שיחתה בכהאי גוונא כדי ש"יותר" בצק יהיה ראוי לאכילה, אע"פ שיודע שכולו לא יהיה מוכן?