שאל את הרב
print
אא
ידוע מה שכתב מרן בסימן רנ"ג, שאם שמים חתיכה חיה בתבשיל, מותר להשהותו - אפילו כשאינו מבושל כל צרכו. ובמשנה ברורה שם כתב, דהיינו חתיכה של בשר, אבל חתיכה חיה של ירק וכיוצא, שהם 'קלי הבשול'  אסור להשהות.
ונסתפקתי:
1. מה הדין בחתיכת בשר בקר שבושלה כ5 דקות, ודבר ידוע הוא שהיא צריכה לפחות שעתיים כדי להגיע לגמר בישולה, וממילא יש לומר שכיון שוודאי לא תהיה מוכנה עד סעודת הערב, מסיח דעתו ממנה - ומותר, או דלמא לא פלוג רבנן, וכל שהתחילה להתבשל קצת - שוב אינה נחשבת לחתיכה חיה?
2. מה הדין בג'חנון? האם הוא דומה לחתיכת בשר, הואיל וצריך כמה שעות כדי להגיע לגמר בישולו, או שמא נאמר שדומה לירק, שהרי השכבה החיצונית של הבצק מוכנה לאכילה אחרי 30 דקות - כמו הזמן של בשול ירק? האם חיישינן שיחתה בכהאי גוונא כדי ש"יותר" בצק יהיה ראוי לאכילה, אע"פ שיודע שכולו לא יהיה מוכן?

הרב אהרן מאזוז

1. מדברי הפוסקים מתבאר שכל שהתחיל להתבשל אפילו משהו מועט אסור, וכמבואר במשנה ברורה (סקי"א), שרק חימום התבשיל לא איכפת לן אם היה מבעוד יום. ע"ש. ואולי הטעם משום לא פלוג רבנן או שלא ליתן תורת כל אחד בידו שישער בעצמו אם יתבשל עד זמן הסעודה או לא.
2. נראה פשוט שאם תוכו אינו ראוי לאכילה עד כמה שעות, הרי הוא כבשר חי שנתנו בתבשיל, שאף שכל התבשיל יהיה ראוי בלילה, מכל מקום מסיח דעתו עד למחרת משום החתיכה החיה, והוא הדין בג'חנון הנזכר.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0