לדעתנו פאה דינה כגלוי ראש גמור, ואף גרוע מכך, ולכן אין זו תקנה.
ואיך לנהוג – הנה גבי מנהג חדר יחוד מיד לאחר הקידושין ושבע הברכות, כבר נודע שאצלנו הספרדים לא היה קיים כלל, וגם עכשיו אין אנו נוהגים בו, ורק חלק מהספרדים שלמדו מהאשכנזים ורוצים לנהוג כמותם בכל, התחילו לנהוג מחדש. וגם האשכנזים שנהגו בו, מדברי הקדמונים משמע שלא נהגו כן, עיין בספר המקנה קו"א סימן ס"ב סעיף א' שמנהג אשכנז להתייחד רק אחר הסעודה. ע"ש. ועיין מה שהאריך בזה מורנו הרב הגאון רבי משה הלוי זצ"ל בספרו הבהיר ברכת ה' חלק ד' סוף פרק רביעי. ע"ש.
ואילו לא היה בו הפסד החרשנו, ברם דא עקא שרבו בו המכשולות לפי הנשמע, שנעשה לעיני רבים ומדברים על זה, וגם החתן עצמו פעמים שיבוא לידי מכשולים. ובזמן קדמון שלא היו מכירים זה את זה, כי בקושי ראה אותה ודיבר עמה, היו צריכים להכיר מעט כדי שיהא לבו גס בה כדברי מהרי"ל (עיין בברכת ה' שם). אבל בזמננו מה לנו ולצרה הזאת, והרי דיברו ביניהם שעות על גבי שעות ומכירים ולבם גס זה בזה יותר מדאי.
וכבר מיחו בזה כל גדולי דורנו ובראשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, וכן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א, ולהבדיל בין החיים כן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול והגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ועוד.
ואע"פ שהאשכנזים היום נוהגים בו, ואתה החתן אשכנזי, מכל מקום כיון שנראה עיקר שאינו מנהג קדמון וגם יש בו מכשול, וכאן ארץ ישראל היא אתריה דמרן, יש לבטלו, ואינך צריך לנהוג בו.
ואם אע"פ כן תרצה לנהוג בו מחמת איזו סיבה או מחמת קרוביך וכיוצא, יש תקנה שתלבש הכלה הינומה – טול עבה שאינו שקוף, והוא נחשב לכיסוי ראש, וגם אם מהצדדים יצא מעט שער, אין לחוש, העיקר שרוב השיער יהיה מכוסה, ובפרט שהיא נמצאת רק בצד הנשים, ואינה יוצאת ככה לשוק. ואין כאן מקומו להאריך.
שמח בחופתך, ויהי רצון שתזכו יחד להקים בית נאמן וכשר בישראל בכל טוב. אמן.