1. בענין הפלאפל חפשתי בספרי חכמי דורינו ולא מצאתי דבר ברור. בספר מעין אומר (חלק ה' עמוד קצ"ט) הביא בשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף להחמיר (וכן פשוט לכמה מחברים), אך מאידך בספר ואכלת ושבעת (לרבי אלישיב קנוהל) פשוט לו להקל. לפני כחצי שנה פורסם בעיתון על ראש ממשלתינו ירום הודו, שביקר עם כל הפמליא בדוכן פלאפל ואכל להנאתו (חצי מנה וביקש עוד חצי. ואם כן הוי עולה על שלחן מלכים). אך אולי אחד הוא ופרסמו הכתוב.
2. אין מחלוקת בין הגרע"י להגרב"ץ בעיקרון, ולכולי עלמא אומרים ספק ספיקא כנגד מרן, שמרן החמיר רק בספק אחד, ובשני ספיקות יודה שמצטרף להקל (אם לא גילה דעתו להחמיר גם בצירוף שני הספיקות). רק בנידון זה טוען הגרב"ץ (באור לציון חלק ב' עמוד יד) שמרן סובר להחמיר בהחלט, ואין לצרף דעת החולקים לספק ספיקא, והגרע"י (ביביע אומר חלק י' סימן קח) השיבו, שאין הדבר מוחלט. מכל מקום גם הגרע"י אינו מיקל בענין לכתחילה, אלא רק בתור לימוד זכות על המקילים. אולי מפני שמשקל הספיקות להקל אינו מספיק בעיניו.
3. רחוק מהשכל שהחרקים יכנסו בין גלדי הבצל. זכורני שהרב לנדא שליט"א פרסם לפני שנים להחמיר בזה, ואין מי שחושש לו. [שוב ביררתי עם הרב רונן חזן שליט"א, ואמר לי שגם הרב לנדא לא פרסם להחמיר רק בתקופה מסויימת שמצא בה ריבוי תולעים בבצל, אבל לא התכוין להחמיר בזה באופן קבוע. למעשה די להסיר את ראש הבצל, וגליד אחד או שנים לכל היותר.
4. הרב ויא שליט"א בספרו "בדיקת המזון כהלכתה" טוען שאי אפשר לנקותו, והברירה היחידה היא להסיר בסכין את הגרגרים מן הקלח, ולאכלם בכפית.
לפני קרוב ל-15 שנה שמעתי ממורי ורבי הגאון רבי משה לוי זצ"ל, שהוא בדק את קלחי התירס כמה וכמה פעמים אחר הבישול, ולא מצא בהם שום תולעת, ודברי הרב ויא הם חומרא נפרזת. עד כאן דבריו. מאידך במשך השנים לא מצאתי חבירים לדבריו, וכמדומני שכן פורסם גם בקובץ "אמונת עתך" של מכון התורה והארץ להחמיר בזה. וכן פסק בספר יוסף לקח (חלק א' עמוד תיג). איני יודע אם בתקופה האחרונה התרבו החרקים או התרבו המחמירים.