Menu
שאל את הרב
print
אא

1. רציתי לשאול האם פלאפל נחשב כיום כעולה על שלחן מלכים לעניין בישולי גויים?

2. כמו כן ראיתי שביחוה דעת כתב מרן הרב עובדיה שיחיה, שבבישולי גויים יש ספק ספקא, שמא הלכה שמספיק שיהודי ידליק את האש ושמא הלכה שדין הפועלים במסעדות כדין עבדים ושפחות, שאז יש אומרים שלא נחשב בישולי גויים כי הם בבית הישראל. וכותב שם הרב עובדיה שאומרים ספק ספיקא נגד מרן. הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל חלק על זה ואמר שלא אומרים ספק ספיקא נגד מרן. מה דעת כבוד תורתו בעניין זה לעניין בישולי גויים?
במיוחד רציתי לברר האם ספק ספיקא נגד מרן לדעת מרן הרב עובדיה שיחיה הוא גם לכתחילה או רק בדיעבד?
3. האם יש צורך לפרק בצל יבש לגלדיו ולהשרות במים, שמעתי שיש אומרים שבבצל יש תולעים וזה הדרך לנקות אותו.  - האם כבודו שמע על העניין?
4. מה הבדיקה מתולעים הנדרשת לאכילת קלחי תירס שמבשלים אותם במים?

הרב רזיאל כהן

1. בענין הפלאפל חפשתי בספרי חכמי דורינו ולא מצאתי דבר ברור. בספר מעין אומר (חלק ה' עמוד קצ"ט) הביא בשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף להחמיר (וכן פשוט לכמה מחברים), אך מאידך בספר ואכלת ושבעת (לרבי אלישיב קנוהל) פשוט לו להקל. לפני כחצי שנה פורסם בעיתון על ראש ממשלתינו ירום הודו, שביקר עם כל הפמליא בדוכן פלאפל ואכל להנאתו (חצי מנה וביקש עוד חצי. ואם כן הוי עולה על שלחן מלכים). אך אולי אחד הוא ופרסמו הכתוב.

2. אין מחלוקת בין הגרע"י להגרב"ץ בעיקרון, ולכולי עלמא אומרים ספק ספיקא כנגד מרן, שמרן החמיר רק בספק אחד, ובשני ספיקות יודה שמצטרף להקל (אם לא גילה דעתו להחמיר גם בצירוף שני הספיקות). רק בנידון זה טוען הגרב"ץ (באור לציון חלק ב' עמוד יד) שמרן סובר להחמיר בהחלט, ואין לצרף דעת החולקים לספק ספיקא, והגרע"י (ביביע אומר חלק י' סימן קח) השיבו, שאין הדבר מוחלט. מכל מקום גם הגרע"י אינו מיקל בענין לכתחילה, אלא רק בתור לימוד זכות על המקילים. אולי מפני שמשקל הספיקות להקל אינו מספיק בעיניו.
3. רחוק מהשכל שהחרקים יכנסו בין גלדי הבצל. זכורני שהרב לנדא שליט"א פרסם לפני שנים להחמיר בזה, ואין מי שחושש לו. [שוב ביררתי עם הרב רונן חזן שליט"א, ואמר לי שגם הרב לנדא לא פרסם להחמיר רק בתקופה מסויימת שמצא בה ריבוי תולעים בבצל, אבל לא התכוין להחמיר בזה באופן קבוע. למעשה די להסיר את ראש הבצל, וגליד אחד או שנים לכל היותר.
4. הרב ויא שליט"א בספרו "בדיקת המזון כהלכתה" טוען שאי אפשר לנקותו, והברירה היחידה היא להסיר בסכין את הגרגרים מן הקלח, ולאכלם בכפית.
לפני קרוב ל-15 שנה שמעתי ממורי ורבי הגאון רבי משה לוי זצ"ל, שהוא בדק את קלחי התירס כמה וכמה פעמים אחר הבישול, ולא מצא בהם שום תולעת, ודברי הרב ויא הם חומרא נפרזת. עד כאן דבריו. מאידך במשך השנים לא מצאתי חבירים לדבריו, וכמדומני שכן פורסם גם בקובץ "אמונת עתך" של מכון התורה והארץ להחמיר בזה. וכן פסק בספר יוסף לקח (חלק א' עמוד תיג). איני יודע אם בתקופה האחרונה התרבו החרקים או התרבו המחמירים.

שאלת המשך:

1. יוצא שלפי הרב משה לוי מותר לאכול קלחי תירס?
2. נראה לי שיש בעיה אחרת בתירס, והיא שבתירס חי יש תריפסים בודדים בכל קלח, לפי הרב וייא הם מסתתרים בין הגרגרים. יכול להיות שכאשר אתה מבשלם הם נימוחים. האם אין בכך בעיה של אין מבטלים איסור לכתחילה, או בגלל שהוא לא מתכוון לבטל את התריפס ורק לבשל את התירס שפיר דמי?
3. בכל אופן האם יש בעיה עם העלה הירוק שמכסה את התירס, האם הוא נגוע?
4. האם הרב וייא מחמיר יותר משורת הדין בעניין תולעים.
5. האם אפילו חסה גוש קטיף צריך להשרותה במי סבון ולא מספיק לה בשטיפה?
6. האם אי אפשר לאכול תאנים בגלל שהתולעים נראים כגרגרי התאנה?

הרב רזיאל כהן

1. אכן כך היתה דעתו של הגאון רבי משה לוי זצ"ל, אך כבר ציינתי שם בתשובתי הקודמת, שלא מצאתי לדבריו חבר בין העוסקים בנושא. ובספר יוסף לקח שציינתי שם (והוא גם מתלמידי הגר"מ לוי) כתב שהתירס רובו נגוע. ולא רחוק להניח שהתרבו החרקים (כפי שטוענים המומחים).
2. דבר שיש ספק אם יש בו איסור – דעת רוב האחרונים שלא שייך בו דין מבטל איסור לכתחילה (עיין בשדי חמד מערכת א' כלל ה'), וכל שכן באופן שאינו מתכוין לבטל האיסור אלא רק מבשל כדרך תיקון המאכל בכל השנה (עיין יורה דעה סימן פד סעיף יד, ובשו"ת תפלה למשה חלק ג סימן ז). וכמדומני שאחת הטענות של הגר"מ לוי כלפי הרב וייא שיבדל לחיים טובים היתה, שאין לבדוק את אחוזי ההתלעה בתירס כמות שהוא, אלא רק אחרי הבישול (שאז מסתלקים ממנו הרבה מהתולעים).
3. עלה זה הוא מקור הבעיה, שם בית הגידול של התריפסים, ומשם הם עוברים לקלח. מכל מקום מסתבר שאחרי ניקוי ושפשוף היטב ובדיקה לאור השמש – אפשר להבטיח שיהיה נקי (אם בכלל יש מי שאוכל אותו?).
4. אמת נכון הדבר שהרב וייא מחמיר הרבה, ובעיקר מפורסם שחושש בהגדרת "מיעוט המצוי" (שהוא שיעור המחייב בדיקה) לדעת הרב משכנות יעקב שהוא פחות מעשרה אחוזים, ולדבריו כל פרי שיש בו אף פחות מעשרה אחוזי התלעה – אסור לאכלו בלא בדיקה. ואילו אנחנו סומכים בזה על הריב"ש הסובר ששיעור "מיעוט המצוי" הוא קרוב למחצה (מעל 25 אחוז), ואף זו היתה אחת מטענותיו של הגר"מ לוי זצ"ל כנגד הרב וייא.
5. שמעתי מהרב ריוח שהשריה במי סבון אינה אלא לחומרא, להבטיח נקיון מושלם (אלא שלפי הנשמע לא כל המכונה "גוש קטיף" מבטיח תוצרת נקיה באמת).
6. לגבי התאנים לא בדקתי, אבל מצד הסברא אין לזה ביטול, מפני שאחרי התבוננות אפשר להבחין בין התולעת לגרגרי הפרי עצמו (ולפיכך קראם הכתוב "שרצים" – שאינם נראים אלא על ידי ששורצים וזזים מפה לשם). וכיוצא בזה מבואר בפרי חדש יורה דעה ריש סימן ק"ד ועוד אחרונים. מכל מקום אפשר לאכול תאנים מעט מעט בבדיקה יסודית.

שאלת המשך: מקורות לדין מיעוט המצוי

האם אתם יכולים לתת מקורות בפוסקים ספרדים שפוסקים כהריבש לעניין מיעוט המצוי?

הרב רזיאל כהן

בשו"ת יוסף לקח שציינתי לעיל האריך לבסס דברי הריב"ש, וכן בשו"ת בית נאמן (למרן ראש הישיבה נר"ו) בסופו. וברשימותי מצאתי שכן מתבאר גם מדברי הגאון חקרי לב (חלק ורה דעה סימן קכ"ו) דאפילו רבע עדיין אינו נחשב מיעוט המצוי, ושכן נראה לכאורה גם מדברי הרב שער המלך (פרק ג' מהלכות ייבום הלכה ט"ז – הוצאת מכון ירושליים עמוד תרי"ז) עד כאן. וכעת אין הפנאי מסכים לחזור על הדברים.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן