כיריים בפסח
אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.
בפיוט לסימני ליל הסדר קדש ורחץ וכו', הרב כשר בהגדה שלמה שלו (כמדומני עמ' 70) מגיה "מגיד רחץ" במקום "רחצה" מטעמי חריזה פשוטים: כמו בהרבה פיוטים אחרים (כגון לכה דודי) יש שלשה חרוזים פנימיים השייכים לאותו בית בלבד והחרוז הרביעי משותף לכל השיר. כך יש לנו: 1: ורחץ, 2: יחץ, 3: רחץ, 4: מצה. 1: כורך, 2: עורך, 3: ברך, 4: נרצה. הרי שמצה חורז עם נרצה, ולפניו בכל אחד מהבתים שלושה חרוזים זהים (בבית הראשון חץ, בבית השני רך). ואם נאמר "מגיד רחצה", לא נוכל להבין מה "נרצה" עושה בסוף השיר.
מצד שני בפרי עץ חיים (שער חג המצות פרק ז) נותן טעם ע"פ הקבלה לומר "רחצה".
מה דעת הרב בנידון זה? האם ראוי לתקן?