1. נראה לי שהתועלת היא שעולים שבעה שומרי שבת. אם היינו יודעים באחד מהם שהוא מחלל שבת, אז היה צריך לחזור על העליה שלו, או שיתכוין הקורא שהוא העולה (ועיין בשו"ת איש מצליח חלק א' או"ח סימן י"א ובתוכן העניינים שם), אבל בסתמא אנחנו מרויחים שעלו שבעה כשרים לספר תורה.
2. פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רפ"ב סעיף ו') מפטיר עולה למנין שבעה. ואם כן יוכל לעלות משלים ומפטיר יחד. אבל צריך לומר הקדיש אחר גמר ההפטרה, שלא יהיה הפסק (ועיין בשלחן ערוך שם סעיף ה'). ומפני חשש זה שלא ישכחו את הקדיש, וגם שלפעמים יש שני אנשים שיש להם חיוב, ומחלקים אחד משלים ואחד מפטיר, לכן נהגו לחלק משלים לבד ומפטיר לבד. (ושמעתי שיש ראשונים שסוברים שמפטיר אינו עולה למנין שבעה, ולכן לחוש לכל הדעות, נהגו בכך).