אם מפנה גל של אבנים כדי לבנות שם חייב משום בונה, ואם כדי לזרוע שם וראוי לכך חייב משום חורש. ואם אינו מתכוין לכך הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלרבי יהודה חייב ולרבי שמעון פטור. ואם כן יש לומר שמשנתינו סוברת כרבי יהודה, שאף שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה מכל מקום חייב עליה, ואף על פי כן מפקחים אפילו בכמה ספיקות (ועיין עוד בעירובין דף ל"ה סוף ע"א דבעי מרא וחצינא. ודוק).
ועוד נראה שעיקר כוונת המשנה לחדש שגם בכמה ספיקות יש לחלל שבת כמקום חשש פיקוח נפש, וחידוש זה נכון גם באיסורי דרבנן. ומכל מקום יותר נראה שמשנה זו סוברת שיש בזה מלאכה דאורייתא וכמו שכתבתי תחילה, שאם לא כן היה לה להשמיענו חידוש זה באופן שאסור מדאורייתא.