איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אבותינו נהגו בסדר של קידוש היום בחגים, כמו שכתוב בהגדה של פסח 'שמחה וששון' להגאון רבי כליפא כהן זצ"ל, בפסח להוסיף 'בצאת ישראל' ובשבועות וסוכות להוסיף 'שמחתי באומרים לי' ואח"כ אלה מועדי ה' ומוסיף 'זה היום עשה ה' וכו' ואח"כ ברכת הגפן. מהיכן המקור של הרב?
זה הוא מנהגם של הרובע הקטן בג'רבא. והזכירו הגאון רבי עמוס הכהן זצ"ל בספרו ויען עמוס. וידוע שאף בשבת עיקר קידוש היום הוא ברכת בורא פרי הגפן, וחכמי הדורות הוסיפו בו עוד פסוקים שאנו אומרים. כמו כן גם בחג הוסיפו החכמים באיזה זמן להוסיף מזמור זה, שהוא המזמור שאומרים בערבית של ליל החג לפני עלינו לשבח, על דרך שבשבת אומרים "מזמור לדוד" שהוא מה שאומרים בערבית של ליל שבת. וכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו.