איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
האם יש ענין ומקור להזמין לחתונה צדיקים שנפטרו (כלומר לשים את ההזמנה על קיברם)?
יש רק מנהג שהובא בספר מנהג ישראל תורה חלק ד' (עמוד ק') משם ספר שיחות חכמים, שנהגו להזמין האבות והקרובים הנפטרים, ומקורו בזוהר (פינחס דף רי"ט ע"ב), שהאבות באים מגן עדן להשתתף בשמחת בניהם. ע"ש. אבל מזמינים בפה ולא בהזמנה ששמים על הציון.