שאל את הרב
print
אא
לכבוד הרה"ג רזיאל כהן. שלום וברכה.
בהמשך לתשובת כבודו בקשר לעוגיות פפושדו בפסח.
אנחנו גרנו בסמיכות דלת ליד דלת של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ושמעתי ממנו מספר פעמים שגם ללא קשר לחומר שכבודו הזכיר בתשובה, אזי הוא שלח מספר פעמים שליחים למפעל וראה דברים מזעזעים, שפועלים גויים מסתובבים עם כוס מים סמוך לתנורים וכדומה.
חשוב לציין ששם לא מדובר בקמח של מצה אלא בקמח רגיל  כשר לפסח שאם טיפת מים מתערבבת זה מחמיץ את העיסה כולה.
גם שמעתי שיעור מהרב יעקב יוסף (ה' ישלח לו רפואה שלמה), שכתב שהוא בדק את העניין לעומק וגילה שעוגיות אלו הם ממש בעייתיות. ויש בעיה אפילו לאכול אותם לאחר הפסח מצד חמץ שעבר עליו הפסח כי לא מתכוונים למכרו.
לעניות דעתי וקטונתי כמובן מכבודו, חשוב לציין גם בתשובתו את דעתם של הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל ורבי יעקב יוסף,  שגם בלי קשר לחומר אסור לאכול מעוגיות אלו בפסח, שהרי כולנו נזהרים בפסח ומתאמצים מאוד לפני וח"ו עלולים להיכשל.
בנוסף שמעתי בסופר השכונתי, שאנשים תמימים טוענים שיש כשרות של מרן שהרי מופיע  שמו של הרב עובדיה על החבילות. וזה מאוד מטעה כי הכשרות היא רבנות רגילה, והחותמת זה שזה לפי פסק מרן לעניין מצה עשירה.
בכל אופן דעת מרן הרב אליהו זצ"ל שיש לשרוף בחמץ את הפפושדו ואם לא אז למכרם לגוי, ואם לא מכר לגוי הרי הם חמץ שעבר עליו הפסח.
ממתין ומצפה לתשובת כבודו.

הרב רזיאל כהן

לכבוד שאר בשרי רבי אייל חדאד נר''ו
זכיתי להכיר את סבך רבי שמואל עידאן זצ''ל, וגם אותך להבדיל בין החיים, ומדבריך ניכר חיפוש האמת ויראת השמים שבך. אשרי רבי שמואל שזה יצא מחלציו. ותודה רבה על ההערה.
לתועלת הרבים בחרתי להשיבך בפומבי, ומאחר שכוונתנו לשם שמים - אין לחשוש למחלוקת. אדרבא, ישוטטו רבים ותרבה הדעת.
לגופו של ענין, דעתו של הגאון הצדיק רבי מרדכי אליהו זצ''ל היתה ידועה לי מכבר, אך לא משמועות, אלא מתורתו שבכתב, בהסכמתו לספר ''מצה עשירה'' של הרב עידוא אלבה (העוסק כולו באיסור מצה עשירה עם חומרים מתפיחים), ומדברי הגר''מ אליהו שם עולות שתי סיבות לאסור: א. הרב כף החיים (סימן תס''ב אות א') הביא בשם כמה אחרונים אשכנזים וספרדים שירא שמים יחוש למאן דאמר שמי פירות מחמיצים כמים. ב. ביין שלנו מוסיפים אלכוהול אחר הבציר, ואלכוהול זה דינו כמים. וכן מוסיפים בו חומר משמר, ולאחרונה התגלה שמוסיפים חומר כימי מתפיח וכו'. עד כאן תוכן דבריו.
ועתה נבוא חשבון האם מפני זה אפשר לקרוא לעוגיות הללו ''חמץ גמור'' ולאסרם לאחר הפסח (כדין חמץ גמור שעבר עליו הפסח), ולאסור את אכילתם אף בערב פסח שלא לסייע בידי עוברי עבירה (כמו שכתב בהסכמה הנ''ל).
אודות הטעם הראשון - המעיין בדברי הכה''ח יראה שאחר המחילה רבה כל משמעות דבריו להיפך ממה שהוצג בשמו, שהביא שם שדעת רוב הפוסקים הראשונים ומרן שאינם מחמיצים כלל, אלא שהרב כנסת הגדולה העיד על אביו, וכן הרב שלחן גבוה העיד על רבו, שהיו נוהגים כמו שכתב הראנ''ח שירא שמים יחוש למאן דסבירא ליה דמחמיצים כמים, ויזהר מללוש בלי שימור וכו'. אבל בכל ערי ספרד לא נהגו לדקדק בזה כלל. ע''ש. הרי שלא מדובר אלא על יחידים שחששו לעצמם. ואין להפוך זה להוראה כללית לציבור. ומה גם שכפי המציאות שתוארה להלן (שפס היצור הוא 27 דקות) מסתבר מאוד שגם עם מים זה לא היה מחמיץ (שיעור חימוץ הוא 18 דקות ''בלא עסק''), וא''כ גם יראי שמים שרוצים לחשוש אינם צריכים להמנע.
והטעם השני שמוסיפים אלכוהול ודינו כמים – זו לא ידעתי מנין לו וכי מקורו של האלכוהול ממים? והמעיין בדברי הראשונים בסוגיא זו יראה שכל חומר שאינו מופק ממים, אפילו יוצא מעצים ואבנים – דינו כמי פירות, שאין מחמיצין אלא המים ותולדותיהן (עיין בהערות איש מצליח סימן תס''ב בארוכה). וגם בספר ''מצה עשירה'' הנ''ל, אע''פ שמחפש כל סיבה לאסור המצות הללו, הודה בפירוש שבאלכוהול אין שום חשש חימוץ, ואדרבא טבעו למנוע חימוץ (כעת חיפשתי מהר ולא מצאתי המקור המדוייק, אבל ברור לי שכתב כן). גם לגבי החומר המשמר – לאור האמור אין בו חשש, כי אינו מתולדות המים, ואף מוכנס קודם התסיסה (ובספר מצה עשירה עמוד 262 הודה גם בו שפעולתו הפוכה מפעולות החמצה).
מפני סיבות אלו לא חששתי להזכיר דעת הגר''מ אליהו זצ''ל על עוגיות אלו.
כעת כבוד תורתו מביא מן החדש שראו פועלים גויים עם כוסות מים ליד התנורים. ולעומת זה אני שמעתי בשם תלמיד חכם גדול שליט''א (מתלמידי הרב שבתי לוי, שכבודו יכול לברר עליו עם דודנו הגאון רבי דוד עידאן עד כמה הוא ותלמידיו מחמירים ומדקדקים בנקיון המכונות ושאר דקדוקים במצות שתחת השגחתם) שביקר שם, והעיד שמלבד החסרון של ''מצה שמורה'' ושל התנורים – הכל נעשה למהדרין. ובפרט שהעדות שכבוד תורתו מציין – אף אם נניח שיש ספק שעפו כמה טיפות לתוך הבצק שבתנור הלוהט – אין בזה כדי לאסור (עיין למרן הגאון רבי רחמים חי חויתה זצ''ל בשמחת כהן חידושי שלחן ערוך סימן תס''ב), שאפילו אם היו מערבים מים בכוונה תחילה – דעת הרי''ף והרמב''ם שאינה ממהרת להחמיץ, ואין להחמיר בספיקות וחששות. ואין כאן מקומו להאריך. ועיין בתשובה הבאה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0