יש אומרים שאין זה לימוד חשוב (ובשם הגר"ז בהלכות תלמוד תורה שלו מובא שמקיים בזה רק מצוה מדרבנן של "והגית"). ולכן ראוי לכתחילה להוציא הלימוד מפיו (ועיין עירובין דף נ"ד), אך לענין סעודת "סיום", ודאי שיכול לעשות, ונחשב כסעודת מצוה, שעיקר שמחת הלימוד תלויה בהבנת הלב.