לפני שנתיים בערך ישבתי עם אחותי מול המחשב, וראינו אתר לא צנוע בכלל שקפץ, ואמרתי לה שזה לא אני אלא אבא. ואני חזרתי בתשובה מאז והבנתי שזה לשון הרע ואסור היה לי להגיד כך. אמרתי זאת גם בגלל הכעס שידעתי שזה הוא, וגם בגלל הבושה שלא תחשוב אולי שזה אני, הייתי צריך לשתוק וזהו.
האם היום כדאי לתקן זאת - עלי להגיד שזה אני ולא אבא שלי. כי זה בושה שהיא חושבת שזה אבא שלי שהוא מבוגר. וגם זה לשון הרע מאוד ברור. מה עלי לעשות אני בצער גדול מאד על כך.
לא התברר לי מהשאלה האם האתר ההוא "קפץ" או שבאמת הודלק בכוונה על ידי אביך. אבל מכל מקום עיקר התשובה היא חרטה על העבר, וקבלה לעתיד שלא לחזור על המעשה. (לדעת החפץ חיים חלק א' סוף כלל ד', עליך גם לבקש מחילה מאביך, אולם האחרונים (עיין חזון עובדיה – ימים נוראים עמוד רמ"ד) חלקו עליו בזה וסוברים דאדרבה על ידי בקשת מחילה הוא יצטער יותר, לכן עדיף שלא לבקש).
לגבי האמירה לאחותך – אם היא עדיין זוכרת את המקרה (ותאמין לך שזה אתה), ראוי (ממדת חסידות) להפיל את האשמה עליך (עיין חפץ חיים חלק א' סוף כלל י'), בפרט שהאשמה באמת גם ובעיקר על זה שישב והסתכל, ולא רק על המדליק. וה' יקבל תשובתך ברחמים וברצון. ומכאן ולהבא – חושבנא טבא.
Google