שאל את הרב
הרב הביא ראיה מיביע אומר חלק ג' (או"ח סימן יא). והנה בסימן י"ב (מיד אחריו) ענה הגר"ע לבסוף, שאם הברית סמוך למנחה, בשחרית יש לומר תחנון, ולנוהגים לומר - אין למחות בהם. ומי שנוהג לומר - יש לו על מי לסמוך. וגם כבודו כתב שבג'רבה נהגו למול בבוקר, א"כ משם אין ראיה. האם כבודו יודע מנהג ברור בזה שלא לומר?
הרב אדיר כהן
נכון שביביע אומר הביא ב' מנהגים בזה, מכל מקום פשטה ההוראה אצלנו שלא לומר, כמו שראיתי אצל מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן נר"ו, שלעולם כשיש אבי הבן וכדומה, מורה לא לומר תחנון, אף כשבחלק מהמקרים הברית אחה"צ. וכן ראיתי בעוד מקומות שכן נוהגים. וכן משמע מלשון מוה"ר ברית כהונה שכתב בפשיטות שלא לומר תחנון, אף שלעיתים הברית מתקיימת אחה"צ (כדמוכח מלשונו בברית כהונה חלק יורה דעה מערכת מ' אות כ"ד, שאף דהיכא דאפשר היו עושים שם המילה בבוקר, לעיתים עושים המילה אחר חצות). ובפרט שכל ספק תחנון לקולא כידוע. ומכל מקום למעשה ישאל את הזקנים אם ידוע להם בזה דבר, וכן את הרב המקומי.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור