1. האם מותר לגלח את הזקן בחול המועד? ומה הדין לכבוד שבת או ערב חג?
2. בימי ספירת העומר ההלכה בנוגע לתגלחת הזקן ההלכה מקילה "למי שקשה לו", לכבוד שבת או בראש חודש וכו' איך ניתן להמחיש או לחדד את הנושא של "מי שקשה לו או שנגרם לו צער ..."?
1. יש שצידדו להקל בזה (עיין בשו"ת והשיב משה חלק אורח חיים סימן ל"ב – ל"ג, ובשו"ת מקוה המים חלק א' סימן י"ב וחלק ב' סימן כ'), אולם הסכמת האחרונים להחמיר בזה (עיין בשו"ת תבואות שמש חלק אורח חיים סימן נ"ה – נ"ו, ובשו"ת יפה שעה חלק אורח חיים סימן נ"ז, ובספר חזון עובדיה – יום טוב עמוד קצ"א – קצ"ב, ובשו"ת ויען הכהן חלק א' סימן ל"א אות ג'). ואין כל חילוק בין אמצע השבוע לערב שבת וחג, וכל שהוא בחול המועד אין להקל.
2. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף היקל בערב שבת "במקום צורך גדול". ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חלק אורח חיים סימן ה' שאלה ב') היקל בסוחר הנמצא בין סוחרים עכו"ם שזה לו לחרפה ולעג וקלס אם לא יהיה מגולח. ובספר עיקרי הד"ט (סימן כ"א אות ח') כתב משם שו"ת עולת שמואל להקל היכן שיש לו על ידי זה שלא מתגלח מיחושים. ובשו"ת ויען הכהן חלק א' (סימן ל"ח) כתבנו להקל בזה היכן שיש חשש להפרת השלום בבית, וכן כתב בשו"ת אלישיב הכהן חלק ב' (סימן נ').
מתוך הסיפור נשמע שאשתך לא הבינה את דבריך כראוי והיה נשמע לה שלא כ”כ אכפת לך מהחטופים, מה שלא התכוונת באמת אלא רק מה עדיף חיילים או חטופים, אלא שכאשר היא שאלה מה היית עושה אם אני הייתי שם, בזה היא כמעט רשמה נצחון כי בודאי שתאמר שהיית נוהג אחרת, אבל אתה לא רצית שהיא תנצח בוויכוח אז אמרת שלא היית נוהג אחרת, או אפשר שהשיקול היחידי שלך לומר את האמת שזה לא משנה מי נמצא שם.
כך או כך זה טעות.
בשביל לנצח בוויכוח לא פוגעים באשה, כדאי לך לסגת אחור לגמרי מעמדתך (אף אם עדיין אתה חושב שאתה צודק), ולא לפגוע בה כך. וכן גם אם השיקול היחידי שלך הוא לומר את האמת, הרי למדנו בתורה שמותר לשנות מהאמת מפני שלום בית, ואם כן היה מותר לך לשקר ולומר שאם היא היתה שם לא היית חושב ככה.
איך לתקן? קודם כל לעתיד לא לחזור על טעות כזאת לעולם. ולעבר תוכל ללכת אתה לאיזה טיול או סיבוב, ושתראה שהאוירה רגועה ושמחה תאמר לה שחשבת עוד פעם והיא צודקת בכל מה שהיא אמרה, ובטח שמה שאמרת שגם אם היא היתה שם היית נוהג באותה צורה זה היה טעות, ורק בשביל שלא רצית להפסיד בוויכוח אמרת כך, אבל עכשיו שאתה חושב בהגיון היא צודקת.
איני מכיר מנהג כזה, ואף במנהגי תונס לא מצאתי, ויתכן שבמשפחה נהגו כן.
ומכל מקום מכיון שנהגו ויש בזה סימן טוב כדאי מאוד להמשיך במנהג זה, בפרט שמן הסתם הוא חשוב לאשה ועושה לה נחת רוח. ואפשר אולי למצא פתרון אחר לשמירת הטריות, כגון לשים בקופסה ששומרת טריות (יש כאלו מיוחדים ללחם).
מותר. כתב מרן בשולחן ערוך (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו . וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג
לענ”ד להביא את השאלה כך למוה”ר צמח שליט”א לא כ”כ יעזור, הרי הרב צריך לשמוע קצת יותר פרטים, יותר טוב שתתקשרו אליו למשרד בשעות 17:00-18:30 בדרך כלל הוא נמצא ויכול לענות. מס’ טלפון 03/6767163 שלוחה 810.
ודרך אגב אף שלא נשאלתי אולי יהיה לתועלת, הרבה פעמים האשה עייפה וחלשה מבחינה פיזית ואין בכחה לסדר את הבית, ואף הבעל לא תמיד שם לב עד כמה אשתו חלשה… וכל שכן מבחינה נפשית, אם אינה מקבלת את היחס והאהבה שהיא צריכה אותם, גם כח פיזי אין לה להשקיע בבית ועוד.
קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה’.
אחי היקר! כואב הדבר, כל משפחה שמתפרקת הוא צער גדול, להורים, לילדים, וגם להבדיל להקב”ה עצמו כביכול, כי הוא בצער גדול מענין כזה.
אבל קשה לעזור מרחוק וכשלא נמצאים בענין, לדעת את הסיבות וכו’
אני מניח שהלכתם למבינים ולמי שיכול לעזור.
אם עשיתם הכל, הנח את הענין.
רק זאת אומר, אם הדבר תלוי בידך, עשה הכל שלא תתפרק המשפחה, ואפילו אם אתה צריך לוותר, ולוותר ולוותר.
כי הכל כדאי, כדי להשאיר משפחה שלמה. וזכור עוד מקרא שכתוב “ברצות ה’ דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו” – ואויבי איש אנשי ביתו. עשה תשובה אמיתית, ואולי יעזור.
ואם אחר הכל, אתה רואה שאין מה לעשות. תקבל גם את זה, כי הכל ממנו יתברך לטובתו של האדם, אם לכפר עוונות, אם לתקן מה שבעבר, ואי אפשר לידע חשבונות שמים.
חזק עצמך ואל תפול ברוחך, וה’ יהיה בעזרך.
אמירת “לשם יחוד הארוך” לספירת העומר, על פני קיום המצוה “ברוב עם”?
– מסקנת האחרונים שכאשר יש הידור בגוף המצוה, הוא עדיף על ההידור החיצוני של “ברוב עם”. ולכן אם אמירת “לשם יחוד הארוך” מוסיפה לך התלהבות במצוה, אל תוותר עליו, למרות שזה גורם לך לפספס את הספירה עם הציבור.
– כמובן שבמקרה שלא נמצא לידך סידור “איש מצליח” בתפילת ערבית, אל תדחה את הספירה מפני כך, כדי שלא תשכח לגמרי לספור באותו יום. ח”ו.
הנה מדבריך נשמע שהנך יודע את גודל מעלת הזכות להביא ילד יהודי לעולם וכמו שאמרו ביבמות (ס"ב ע"א) שדבר זה מקרב את הגאולה שאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף, ע"ש ברש"י, ובפרט כשגדל בדרך התורה והמצוות לעבודת השי"ת וליראתו שכל מצוה ומצוה שיעשה הילד הזה הוא ובניו ומשפחתו וכל מי שיושפע ממנו לעבודת השי"ת הכל נזקף לזכות האב וכענין שאמרו (סהנדרין ק"ד ע"א) ברא מזכי אבא, שכיון שבן זה בא על ידו לעולם ובלעדיו לא היה מגיע, השי"ת מחשיב כל מצוותיו גם לזכות האב, ולא עוד אלא שכל הדורות הבאים שיבואו מילד זה ג"כ נזקפים לזכותו הם ומצוותיהם וכל ההשפעות שיבואו מהם, עי' ברש"י (בראשית ד', י') קול דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו, ומידה טובה מרובה ומכופלת ממידת פורענות פי כמה וכמה. אלא שהשאור שבעיסה הוא יצר הרע כדרכו נכנס ומתערב בכל דבר מצוה, ומחליש את האדם בעיניו, ומראה לו שאינו יכול לעמוד בעול החזקת עוד ילדים מצד כוחות נפשו וגופו ומצד פרנסתו. ושוכח שפרנסת האדם וכוחותיו מן השמיים הם, ומידת צערו וקשייו גם הם נקצבים מן השי"ת. ומי שהביא לו את ילדיו הוא גם יביא את מזונותיהם, וגם את הכוחות לגידולם. והקושי והצער אינם תלויים בזה כלל.
ואם מצד שדואג האדם שלא טוב לילד להוולד בבית זה מכל מיני סיבות, הרי זו טעות ברורה, שבודאי הגמור שהשי"ת קובע לכל אחד ואחד את מקומו שלו שרק שם ימלא את תפקידו אשר בשבילו נברא. וכאומרם ז"ל (נדה דף ט"ז ע"ב) אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, וכו'. וכ"ש שקובע לו השי"ת היכן להיוולד ולאיזה הורים, ולאיזו משפחה. ועתה כמה על האדם לשמוח שבחר בו השי"ת וזיכהו להיות שותף עמו כדאמרינן התם (דף ל"א ע"א) שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו וכו'. ומי שבחר בו המלך להיות שותף עמו כמה מאושר הוא. ובפרט שזוכה לגדל את בן המלך, שכל ישראל בניו של השי"ת הם, כמה עליו להודות לו על זה.
וע"ע במסכת יבמות (דף ס"ב ע"ב) רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר וכו', ע"ש ברש"י. וכן פסק הרמב"ם (פט"ו מהלכות אישות הלכה ט"ז) וכתב שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם. וע"ע בספר הקדוש פלא יועץ (ח"ב ערך פריה ורביה), שהאריך בענין זה, וכן במאמר בנין הבית בסוף קונטרס אמרות טהורות , שגם כן הרחיב בזה.
חזקו ואמצו, ותודו להשי"ת על הזכות הגדולה הזו.
והשי"ת יתן לכם כוחות ויברך אתכם בכל מילי דמיטב אכי"ר.
נ.ב. כמובן שאם יש בעיות ספצפיות כדאי לגשת ולהתייעץ ולטפל בהם.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.