Menu
שאל את הרב
print
אא

1. על פי מה שכתב בשו"ת יביע אומר חלק י' (יורה דעה סימן כט) ובמאור ישראל - טבעת המלך (פרק ז מהלכות תלמוד תורה הלכה א'), משמע שמי שיש באפשרותו לקנות ספר תורה לבד, הכי עדיף טפי. ונפשי לשאול הגיעה מה הדין במקרה שאין באפשרותו של היחיד לקנות ספר תורה מהודר, מפני שמחירו יקר, אלא ע"י שיצטרפו עמו כמה אנשים, האם עדיף לו לקנות ספר תורה פחות מהודר לבדו, או יותר מהודר בצירוף כמה אנשים. [בהתחשב שהסופרים בימינו קוראים הידור לפי דעתם].
2. בית הכנסת שעורכים בו ברית מילה בצהרים, ויודעים כן כבר בשעת תפלת שחרית, האם יאמרו תחנון בתפלת שחרית או לא (כשאין אף אחד מבעלי הברית שם).
3. בימינו יש סוגים חדשים של בצק שנילושו עם בצל וירקות, האם אחר האפייה ברכתם מזונות או המוציא?
4. אדם שעשה בצק של 2 קילו, חציו לטיגון וחציו לאפייה, האם צריך להפריש חלה בברכה?
5. אם אחד מהצבור הוציא ספר תורה שלא ברשות הגבאי, ועדיין לא הגיע עמו לתיבה, האם מותר להחזירו להיכל ולהוציא ספר תורה אחר בהוראת הגבאי. ומה נקרא שהוציאו את הספר תורה, האם כאשר הוא על הבימה של ההיכל ומחוץ לארון, או כאשר כבר התחיל להוליכו לכיוון התיבה.
6. האם גם כאשר קוראים בשמו של אדם לעלות לתורה, ולא היה זה הגבאי שקראו לעלות לתורה, אלא אחד מהציבור, גם בזה חוששים שיעלה ולא יהיה בגדר "מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא" (ברכות נה.).
7. אדם שהגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור קוראים בתורה, האם עדיף שישמע קריאת התורה, ויתפלל אח"כ שחרית ומוסף ביחיד, או שעדיף לו להתפלל שחרית ביחיד, ולא ישמע קריאת התורה, אבל ירויח בזה תפלת מוסף בצבור.

הרב רחמים מאזוז

1. אם הוא יוכל לקנות ספר תורה שאינו מהודר, מסתמא מחיר של זה כמו רוב ספר תורה מהודר (למשל זה 80 וזה 100), אם כך יוכל להשתתף בספר תורה מהודר ברוב המחיר שלו, והרי הלכה בכל מקום שרובו ככולו. ויתכן שנחשב כאילו קיים מצות ספר תורה בשלמותה.
2. נהוג שלא אומרים תחנון כשנערכת שם מילה, ולא משנה מתי.

3. אם אין בהם מתיקות, וגם לא יבשים, אלא טעם לחם ממש ורק מעורב בו מעט ירקות, נראה שברכתם המוציא. (אבל בצל לא כדאי לשים, כי עובר לילה אחד. ואם הוא מעורב שאינו ניכר אולי יש להקל).

4. אם כוונתו בשעת הלישה לחלק, וחציו לפוטרו מחלה (מטוגן), נראה שפטור, אבל החלק של האפיה כדאי שיניח אותו עם עוד עיסה שחייבת בחלה ולכוין על כולם ביחד, ורק אם אופה אותו ואוכל אותו לבד, שאין אפשרות שיתחייב בחלה אז פטור.
5. לכתחילה צריך שיהיה ברשות הגבאי, אבל אם כבר הוציאו הספר תורה לחוץ, אין מחזירין אותו משום פגמו. ורק אם השני מוגה וזה עלול שיהיה בו טעות, מוציאין המוגה (כף החיים סימן קמ"ד אות י"ג, קמ"ג אות ל', קל"ד אות י"ט).
6. אם אין גבאי וקרא אותו אחד מהצבור, יש לו לעלות, אבל אם הגבאי קרא לאחד בשם ואחר קרא לעוד אחד, העיקר מי שקרא לו הגבאי, והשני אין לו חשש. ואם אפשר שיעלה אחריו, שפיר עביד.
7. אם יש מקום שישמע בו קריאת התורה אחר כך, יעשה כצד השני, אבל אם אין מקום אחר יעשה כצד הראשון.  

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן