כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ש"ז סעיף ט"ז), מליצות ומשלים של שיחת חולין וכו', וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת. ומקור דין זה מדברי התוס' (פרק כל כתב דף קט"ז ע"ב ד"ה וכ"ש), ומבואר שם שלמדו כן ממה שאסרו לקרות כתב שתחת הצורה, וכמבואר בגמרא פרק שואל (דף קמ"ט ע"א). וכן כתב הרא"ש פרק שואל בשם רבנו יונה. ונראה מדבריו שם, שגם הוא ז"ל מדמה דינים אלא לכתב שתחת הצורה. עיין שם.
ומשמע מכל זה שמה שאסור לקרוא בכתב שתחת הצורה, אינו משום הצורה כלל, אלא מצד עצם הכתב שהוא כסיפורי מלכים. ואם כן הדבר ברור שאין מקום לחלק אם מתאר את הצורה או חילוק אחר. ובאמת שגם אין חילוק אם יש צורה או אין צורה, אלא כל סיפורי מעשיות של מלחמות וכדומה, אסור לקרותם בשבת.
אלא שלמעשה מנהג העולם להקל בזה, כיון שנהנים מעצם הקריאה, ודמי למה שכתב הרמ"א (סימן ש"ז סעיף א'), שבני אדם שסיפורי שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת. וכן כתבו טעם להקל בזה, שעל ידי ריבוי הקריאה בדברים אלו אדם לומד לדבר צחות בלשון הקודש.
ומי שסומך על סברות אלו להקל, יוכל להקל גם בספרי קומיקס, שגם שם שייכים טעמים אלו. ומכל מקום היותר נכון להחמיר בזה לגמרי.