יש מחלוקת הפוסקים אם השמירה שכתובה בתורה היא משעת קצירה או משעת לישה. ולכן לכתחילה יש לקחת מצה שמורה – שהיא שמורה משעת הקצירה, ואם לא מצא, אפשר להקל גם במצה רגילה שהיא שמורה משעת טחינה ולישה ואילך. עיין בשלחן ערוך סימן תנ"ג סעיף ד', ובביאור הלכה ובהערות איש מצליח שם.
וגבי מצות מכונה, יש אומרים כיון שנעשית על ידי מכונה לא שייך בהם כוונת שמירה, ולכן אין יוצאים בהם ידי חובה בלילה הראשון. אולם עיין למורנו הרב הגאון המופלא רבי משה לוי זצ"ל בספרו תפלה למשה חלק ב' שהאריך בזה, והעלה שמן הדין השמירה אינה בעשייה, שלא נאמר ועשיתם את המצות, אלא בשמירה שלא יחמיצו, ולכן גם במצות מכונה, כיון שהשמירה נעשית על ידי אדם, שפיר חשיבא שמירה ויוצאים בה ידי חובה. עיין שם באורך.
ולכן הרוצה לצאת ידי חובתו בלילה הראשון לכתחילה יאכל מצה שמורה, שהיא שמורה משעת קצירה. ומן הדין רשאי לאכול גם מצת מכונה שמורה. ומכל מקום לצאת ידי חובת כל הדעות, נוהגים לאכול מצה עבודת יד שהיא שמורה משעת קצירה, ונעשית אליבא דכולי עלמא. והיום מצויות בשפע ב"ה.
ואם קשה לו ישתדל להשיג רק לצורך שיעורי כזית של החובה, שלושה – ארבעה זיתים, ולפחות בשביל כזית אחד. ואם גם זה אינו יכול, יכול לקיים המצוה במצת מכונה שמורה, ואם גם זה אי אפשר לו, יכוןל לאכול גם מצות מכונה רגילות, רק שיהיה בהכשר טוב בלא חששות. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. וחג המצות תחוגו בשמחה ובדיצות.