שאל את הרב
print
אא
בעניין הביטויים 'אי לזאת\לכך': ראיתי שבירמיה (ה,ז) מופיע הביטוי 'אי לזאת' כלל לא במשמעות שאנו נותנים לו בשפת היום יום שלנו (כפי שביארו שם המפרשים). וכן המילה 'אי' מנוקדת בצירי ולא בחיריק כמו שנהוג היום. [ולכאורה 'אי' בחיריק היא מילת שלילה וא"כ זה הפך כוונת הביטוי המשמש בדר"כ כמילה נרדפת למילה 'לכן' וכדו']. וחשבתי אולי זהו שיבוש כלשהו עד שראיתי שאף בספרות התורנית מופיע הביטוי (לדוגמא החיד"א במורה באצבע סי' י אות שכט; ובציפורן שמיר סי' ו אות פב). וא"כ רציתי לשאול האם אכן יש מקור לביטויים אלה כפי המשמעות שאנו משתמשים בה היום, וא"כ מהי צורת הניקוד הנכונה של המילה 'אי'?

מרן ראש הישיבה

אֵי - לזאת בצירי. וכנראה אחד הפירושים מתאים להבנה שלנו היום.
אי - לזאת אסלח לך?! - העל זאת אסלח לך?!
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0