כניסה לקברי צדיקים עם ציצית

כתב הרמב”ם (פ”ה מהלכות יסודי התורה): כל ישראל מצווים על קידוש ה’  הגדול הזה וכו’ כיצד כשיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל יהרג וכו’ במה דברים אמורים בשאר מצוות חוץ מע”ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, אבל שלש עבירות אלו וכו’ יהרג ואל יעבור וכו’ אבל אם נתכוין להעבירו על המצוות בלבד וכו’ וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם וכו’. עכ”ל. ובסוף הפרק כתב: כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם וכו’ אלא מפני הבורא ברוך הוא וכו’ ה”ז מקדש את השם וכו’. וכן אם דקדק החכם על עצמו וכו’ ה”ז קידש את השם וכו’. עכ”ל. ע”ש היטב בכל הפרק. א”כ מי שמסר את עצמו למען הצלת נפשות ישראל בודאי עשה מצוה גדולה ועצומה, אבל לא הבנתי איך זה נכלל בקידוש השם. מה גם שלדאבונינו רובם כלל לא היו שומרי מצוות, וודאי לא עשו זאת “מפני הקדוש ברוך הוא”. ולענין שאלת השואל האחרון, יש לחלק בין תפילה לשאר מצוות, כי כבר למדונו חז”ל שהצדיקים מתפללים גם אחרי פטירתם, משא”כ שאר מצוות.