הוראות מרן
שאלות נוספות בנושאאין ולא הייתה האשמה כלפי הגרע"י זצ"ל כפי שלא צריכה להיות האשמה כלפי המבקשים לברך על הלל וכו' (שכבודו מבקש להאשים), מכיוון שהמציאות מוכיחה שאין פוסק, ולו אחד לאורך 500 השנים מאז התפרסם הש"ע בעולם, שלא סטה מדעת מרן במקומות שראה לנכון, וקיימות מסורות פסיקה שונות המושתתות על הש"ע אבל בהחלט לא מחויבות לש"ע במאת האחוזים - זו עובדה והמבקש לחלוק, הרי הוא כחולק על המציאות. קבלת הוראות מרן הוא מושג גמיש ולא מוחלט כפי שמבקשים ההולכים בדעת הגרע"י זצ"ל להציגו. וכפי שסטה הגרע"י זצ"ל מהוראות מרן כך סטו גם גדולים אחרים לאורך הדורות כגון מרן החיד"א זצ"ל והבא"ח שדחו את הש"ע במקומות רבים ונטו לדרך הסוד ואעפ"כ נחשבו כמי שהולכים בדעת מרן הש"ע. ואם כן, למה ייגרעו יוצאי צפו"א מאחיהם? עוד אציין שמדברי כבודו משמע שרק שיטת הגרע"י זצ"ל נכונה והאחרות לא - אחה"מ אבל זו פטרונות. כל השיטות התלמודיות-אורתודוקסיות כשרות! ומי יעז לחלוק על כך?! וכי ספרדיים המברכים על ההלל בא"י לעוקרי הדת ייחשבו?! אלה דברי הבל. שיטת הגרע"י זצ"ל היא דעה (חשובה מאוד) אך לא הכרעה. זו המציאות. וכפי שכתב כבודו, יבואו המעיינים ויכריעו.
הרב רזיאל כהן
א) במכתבך הקודם (הנדפס למעלה) האשמת את “הדבקים במנהג ירושלים” במגמה ניכרת מאד (כלשונך) לנתוץ את פסקי מרן. ואיני מכיר פירוש אחר לדבריך, זולת כלפי מרן הגרע”י ותלמידיו. והוא רחום יכפר.
ב) לגופו של ענין, אחזור כעת בפעם האחרונה על תמצית דברי:אפשר ואפשר “להגמיש” את קבלת הוראות מרן, אבל לא לנטות מפסקיו לגמרי, הטוענים לקיום מנהגי מרוקו בארץ ישראל אין כוחם מפני “הגמשה” זו (כי הם חלוקים עליו גם בהרבה דברים מהותיים), אלא באים בטענה אחרת, והיא: שבני מרוקו נחשבים כקהילה בפני עצמה, ורשאים להמשיך במנהגיהם נגד מרן גם כאן בארץ.
וטענה זו יסודה בטעות, וכפי שביארתי בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”ג, שהם בטלים לספרדים המקומיים כאן בארץ ישראל.
- וסהדי במרומים שלא באנו להצדיק דברי מרן הגרע”י בנושא זו מפני שיצאו מפיו (ויעידו על כך עשרות המקומות שאין אנו נוהגים כפסיקותיו), אלא מפני שדבריו בזה הם אמתיים וברורים.
- אבקש הפעם באמת לסיים את הויכוח בזה. ואתה שלום וגו’.
Google
