דבר שאינו מתכוון

יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.

לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.

עיין במנוחת אהבה (חלק א’ פרק כ”ד הערה 61) שיש מקום להקל לפתוח דלת מקרר מכיון דלא איכפת ליה, ויש כאן ס”ס שמא כדעת הערוך דשרי אפילו באיסור תורה, ואת”ל כהאוסרים שמא אין איסור תורה בחשמל ופסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן מותר. ע”ש. ומצד החוט להט שיש במנורה (בדרך כלל כן הוא במקררים הישנים) ויש בזה לכאורה איסור דאורייתא של מבעיר גחלת של מתכת, זה ג”כ לא מוסכם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”א סי’ נ”ט אות ח’), וא”כ הספק עומד על מקומו. ובלא”ה לדעתו שם (אות ו’) כל שאינו מתכוין לצרף אין איסור תורה להבעיר גחלת של מתכת.

ויש מגדולי חכמי הישיבה שליט”א הסוברים אין להקל בזה כלל בשום פנים ואופן, ויאמר לחמיו שכיון שלא איכפת לו שינתק לגמרי את המנורה מהמקרר.

איני רואה צד להקל לומר ליהודים מלכתחילה לעשות מלאכה ואפילו מלאכה דרבנן. אולי אפשר להתנות אתם במפורש שבשבת לא יעקבו אחרי הרכב שלכם, ואם יסכימו כן ואח”כ לא עשו כרצונכם יש מקום להקל.

לדעת מרן הגרע”י זצ”ל בחזון עובדיה ח”ה עמ’ ר”ו שכתב להקל באותיות ועדיף להחמיר, הוא הדין בצורות כמו לב או פרח.

אם יש בזה הצלת נפשות שיינצלו על ידי פרסום זה ודאי שמותר אפילו בשבת, וכל שכן בערב שבת אף אם אחרים יקראו את זה בשבת, אבל בלא זה אסור.

מרן ראש הישיבה שליט”א כתב בזה באריכות ובהרחבה בשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ה ואילך תוכל לעיין שם ותרווה צמאונך.

אין היתר שלא לאכול פת בשבת רק מטעמי דיאטה. מנוחת אהבה ח”א פ”ח סעיף י’. ומכל מקום תוכל לאכול רק כביצה כל סעודה ולא יותר, ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

אם השאלה היא באופן קבוע – ודאי שאין להקל, שהרבה פעמים נוחה תאורת המקרר לצורך הכרת דברים שנמצאים בעומק המקרר. אמנם באופן ששכחו לכבות את המנורה יש מקום להקל אם באמת לא אכפת לו כגון שנוטל דברים שנמצאים סמוך לדלת המקרר, או שהמקרר אינו מלא וכדומה.

כן נראה מדברי מוה”ר בעל מנוחת אהבה זצ”ל (ח”א פכ”ד הערה 61) בשם להבבה”ח מרן ראש הישיבה שליט”א שמחשיב את תאורת המקרר כפ”ר דלא ניח”ל. ומ”מ במנוחת אהבה שם (הערה 63) כתב שאין להקל בזה כ”כ שפעמים דניח”ל ע”ש.

שיטת ר”ת היא להחמיר לגבי מוצאי שבת, ובערב שבת היא להקל.

ולדינא: בערב שבת ודאי אין להקל כר”ת נגד הרמב”ם והגאונים, וכן מנהג הספרדים וכן פסקו כל אחרוני זמנינו. ולגבי מוצאי שבת דעת מרן הרב עובדיה זיע”א להחמיר בזה, ודעת מרן ראש הישיבה דמעיקר הדין רשאים להקל במוצאי שבת כדעת הגאונים, ומ”מ למעשה נוהג להחמיר כדעת מרן הרב עובדיה.

ועיין בקונטרס בין השמשות למרן ראש הישיבה שליט”א (נדפס בתחילת משנה ברורה איש מצליח ח”ג) מ”ש בזה באורך